המחלקה הבין דתית
דיאלוג ושיתוף פעולה בין דתי, פיתוח יוזמות משותפות וקידום הבנה הדדית
מחלקת חינוך
פיתוח והעברת תוכניות חינוכיות בנושא זכויות אדם, פלורליזם דתי וסובלנות
מחלקת צדק חברתי
פעילות לקידום זכויות חברתיות וכלכליות, מאבק בעוני ואפליה, וקידום שוויון הזדמנויות
מחלקת שטחים
נוכחות מגנה עבור חקלאים פלסטינים, סיוע בגישה לאדמות ותיעוד הפרות זכויות אדם
אודות הארגון
קול רבני לזכויות אדם הוא הקול של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה כיום למעלה ממאה ושבעים חברות וחברים – רבנים ורבות מוסמכים ותלמידי רבנות.
אירועים קרובים
תמכו בפעילות שלנו
תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך בפעילות למען זכויות אדם ברוח המסורת היהודית. כל תרומה, קטנה כגדולה, מסייעת לנו לקדם חברה צודקת יותר.
תכנים אחרונים
החוט המשולש לא במהרה ינתק
דבר תורה לפרשת וישלח
פרשת וישלח, יחד עם המפגש הדרמטי בין יעקב לעשו, מציעה מפת דרכים רוחנית להתמודדות עם שינוי ועימות. בפרשתנו יעקב מציג תכנית מעשית לשינוי אמיתי וארוך טווח, אישי וחברתי, המיוסדת על התמקדות בתורה, מצוות ותפילה.
לפני המפגש עם עשו, יעקב עוצר ומתחיל בצעד הקריטי של לימוד (חקירה וידיעה). במקום לפעול מתוך הנחות ישנות בנות עשרות שנים לגבי אחיו, הוא בודק את מצבו הנוכחי של עשו. מכאן אנו לומדים ששינוי עמוק חייב להישען על בהירות אינטלקטואלית. בין אם מדובר בלימוד תורה ובין אם בחקירה מעמיקה של עוול מערכתי- תיקון יעיל מחייב אותנו לשאול תחילה: מהי המציאות המאומתת שלפנינו, ומהי הידיעה הנדרשת כדי להתמודד עמה?
חוזה חדש
דבר תורה לפרשת ויצא / יוסי אלמכיאס, התוכנית הישראלית לרבנות, היברו יוניון קולג'
בפרשת ויצא מופיע "חלום סולם יעקב" הידוע. יעקב מתעורר מחלומו, ואז:
"וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה–יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ." (בראשית כח, כ-כב)
"וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה–יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ." (בראשית כח, כ-כב)
האם אבינו יעקב, הצדיק מעמיד תנאים לאלוהים?!
נוסיף ונאמר שבחלום עצמו יעקב כבר מקבל הבטחה: (ח,טו) "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ".
אז מה רוצה יעקב עוד?
לכתוב שלום בידיים פצועות
דבר תורה לפרשת תולדות / הרב דנה שרון
בדברי הפרשנות של ענת הופמן לפרשת תולדות בספר המופלא דַּבְּרִי תּוֹרָה, היא סוקרת את התעלולים הטקסטואליים שביצעו פרשנים רבים עם משפט אחד מתוך הפרשה: "וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְהֹוָֽה׃" (בראשית, כה, כב). לפי הופמן השורה התחתונה ברורה – דורשי המדרשים לא יכלו לעמוד בכך שלאמנו רבקה יש זכות ראשונים שכזו בספר בראשית ובסיפורי האבות, להיות הראשונה שיוזמת קשר בלתי אמצעי עם אלוהים. במאמציה להשיב ליוזמה של רבקה את הכבוד הראוי לה, להפוך אותה למה שהיא באמת – מהלך אמיץ, נועז וחתרני, של אישה אחת התובעת דין וחשבון מאלוהים אחד, מציינת הופמן גם את שני הפעלים החוזרים בחלק זה של הסיפור: הל"כ – ממנו צומחת ההלכה כולה, ודר"ש– התביעה מאדם או מטקסט לשנות ולהשתנות.