השבוע נפגשתי עם מכיניסטים ממכינת נחשון. אחד החניכים שאל אותי את השאלה הבאה: "את לא חושבת שבזה שאת משנה דברים (כמו שויון לנשים, או מגיעה ברכב לבית הכנסת, או כלי נגינה בתפילה) ומקיימת מסורת ארוכת שנים בצורה שונה זה הורס את היהדות? "
אני רוצה לענות על השאלה הזו דרך פרשת נח ולדבר בשבח הבלבול ולהגיד שהבלבול הוא ראשית התיקון לטעמי. בסוף פרשת נח מסתתרת פרשת מגדל בבל, שאולי אינה סיפור על כישלון האנושות, אלא דווקא על התנאי להמשך קיומה.
בני האדם מבקשים להיות עם אחד, שפה אחת ודברים אחדים. אלוהים מפזר אותם ומבלבל את שפתם. אולי אין זה עונש בלבד, אלא הבנה עמוקה ומסקנה אלוהית: העולם לא יכול להתקיים כאשר כולם חושבים אותו דבר, מדברים באותה שפה ושואפים לאותו חזון. דווקא השונות, הגיוון, ריבוי התרבויות, הדעות והאמונות הם כוח החיים של האנושות.
אלוהים אינו מבטל את הרע מן העולם. והוא מבין בסוף המבול ש"יצר האדם רע מנעוריו" (בראשית, ח, כא). כלומר, הרע קיים בו מלכתחילה. כבר בראשית, לצד האור והטוב, מתקיימים התוהו והכאוס, לטעמי, זהו הרע. אך את הטוב, הוא מבקש להכניס לעולם באמצעות בני האדם. והטוב הזה יכול להתממש רק בעולם שיש בו ריבוי קולות, מפגש בין שונות ואפשרות לבחור.
לכן, דווקא אחרי מגדל בבל, התורה יכולה לספר על אברם (אברהם). מתוך עולם מפוצל ורב קולות נולד הסיפור על אדם שיישא בשורה של אל אחד.
לא אחידות היא שתתקן את העולם, אלא היכולת של בני אדם שונים לחיות בו יחד, ומתוך השונות ליצור משמעות, אחריות ותקווה. אולי זהו התנאי האלוהי להמשך הבריאה. לא עולם שבו כולם דומים, אלא עולם שבו השוני מאפשר לטוב להופיע.
-------------------------------------------------------------------------------------------------
הרבה אריאלה גרץ ברטוב הוסמכה לרבנות בהיברו יוניין קולג' בירושלים. היא מכהנת בתפקיד הרבה של קהילת אהל אברהם במרכז חינוך ליאו באק בחיפה ובנוסף, היא המנהלת של אגף קהילה של המרכז. אריאלה נולדה בישראל, היא נשואה למנש ולהם שלושה ילדים. היא הבת של הרב מיכאל גרץ ז"ל ונעמי שהיו ממקימי התנועה המסורתית בישראל. אריאלה מגדירה עצמה כתוצר ישראלי של יהדות ליברלית ופלורליסטית.
אני רוצה לענות על השאלה הזו דרך פרשת נח ולדבר בשבח הבלבול ולהגיד שהבלבול הוא ראשית התיקון לטעמי. בסוף פרשת נח מסתתרת פרשת מגדל בבל, שאולי אינה סיפור על כישלון האנושות, אלא דווקא על התנאי להמשך קיומה.
בני האדם מבקשים להיות עם אחד, שפה אחת ודברים אחדים. אלוהים מפזר אותם ומבלבל את שפתם. אולי אין זה עונש בלבד, אלא הבנה עמוקה ומסקנה אלוהית: העולם לא יכול להתקיים כאשר כולם חושבים אותו דבר, מדברים באותה שפה ושואפים לאותו חזון. דווקא השונות, הגיוון, ריבוי התרבויות, הדעות והאמונות הם כוח החיים של האנושות.
אלוהים אינו מבטל את הרע מן העולם. והוא מבין בסוף המבול ש"יצר האדם רע מנעוריו" (בראשית, ח, כא). כלומר, הרע קיים בו מלכתחילה. כבר בראשית, לצד האור והטוב, מתקיימים התוהו והכאוס, לטעמי, זהו הרע. אך את הטוב, הוא מבקש להכניס לעולם באמצעות בני האדם. והטוב הזה יכול להתממש רק בעולם שיש בו ריבוי קולות, מפגש בין שונות ואפשרות לבחור.
לכן, דווקא אחרי מגדל בבל, התורה יכולה לספר על אברם (אברהם). מתוך עולם מפוצל ורב קולות נולד הסיפור על אדם שיישא בשורה של אל אחד.
לא אחידות היא שתתקן את העולם, אלא היכולת של בני אדם שונים לחיות בו יחד, ומתוך השונות ליצור משמעות, אחריות ותקווה. אולי זהו התנאי האלוהי להמשך הבריאה. לא עולם שבו כולם דומים, אלא עולם שבו השוני מאפשר לטוב להופיע.
-------------------------------------------------------------------------------------------------
הרבה אריאלה גרץ ברטוב הוסמכה לרבנות בהיברו יוניין קולג' בירושלים. היא מכהנת בתפקיד הרבה של קהילת אהל אברהם במרכז חינוך ליאו באק בחיפה ובנוסף, היא המנהלת של אגף קהילה של המרכז. אריאלה נולדה בישראל, היא נשואה למנש ולהם שלושה ילדים. היא הבת של הרב מיכאל גרץ ז"ל ונעמי שהיו ממקימי התנועה המסורתית בישראל. אריאלה מגדירה עצמה כתוצר ישראלי של יהדות ליברלית ופלורליסטית.