שלח לך אנשים ויתרו את ארץ _________ איזו ארץ? האם "ארץ כנען" – "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן" (במדבר י"ג 2-1) או "ארץ מושבותיכם" – "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" (שם ט"ו, 2)?
מדרש במדבר רבה פרשה י"ז סימן ג' שואל על כך:
"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אָמַר רַבִּי זַכַּאי דִּשְׁאָב: אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּכָל מָקוֹם אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ אֶרֶץ כְּנַעַן, וְכָאן אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם?"
אלוהים אומר שהארץ הזאת קרויה על שם כנען בן חם, היא ארץ-כנען, בסמיכות, ארצו של כנען. ובאותה פרשה אומר שזוהי הארץ, שישראל ישבו בה. היא תהיה ארץ מושבותיכם. בעל המדרש מסב את תשומת ליבינו לשני העמים האוחזים בארץ הזאת ואומרים "כולה שלי". לשני העמים חיזוק לטענתם מפי הגבורה. מי צודק?
התשובה שמשיב המדרש קצת רחוקה בעיניי, אולם השאלה המעולה שלו קוראת לנו לבחון את ההקשרים שבהם המקום מכונה בכל אחד מהשמות.
בתחילת הפרשה המרגלים נשלחו לארץ שאיננה בידינו. לא מוכרת לנו, ארצו של כנען. מה ההקשר שבו אלוהים אומר שזוהי "ארץ מושבותיכם"? ההקשר הוא קרבנות שעל ישראל להקריב כאן. המצווה לא מסתיימת בכך, אלא בחובה שהגרים הגרים עמנו יהיו שותפים. "וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה." (במדבר ט"ו 14). כלומר עלינו לוודא שפרנסתם של הגרים החיים עמנו תהיה מספקת לכך שיוכלו גם הם להביא קרבן לה'.

התורה לא עוצרת בכך, אלא ממשיכה בשני פסוקים המכוונים ישירות אלינו:
"הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'. תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם". (שם, שם 16-15).

ויפה פירש י"צ מושקוביץ בפירושו ב"דעת מקרא":
"הקהל! – קריאה: אתם, הקהל, חוקה אחת לכם! כאן הכתוב מנמק את הקרבת המנחה והנסכים של הגר בעקרון השויון המחלט והנצחי כלפי החוק בין האזרח ובין הגר".
כמו במקומות אחרים בתורה ובנביאים, גם פרשה זו מתרה בנו שעל מדינת ישראל ואזרחיה לשנות מן היסוד את יחסנו המחפיר לגרים ולמבקשי המקלט בארץ מושבותינו. כנען זכור במסורת כנגוע בחטא של חוסר כבוד לאנושיות שבאדם. אם נמשיך לנהוג ככנען, גם אנו לא נשב כאן.
-------------------------------------------------------------------------------------------------
עפרה ליבוביץ גולדברג היא מורה למחשבת ישראל ותנ"ך בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים ותלמידת רבנות במכון הגבוה להכשרת מנהיגות יהודית – תכנית הרבנות החילונית ההומניסטית של מכון תמורה. משתתפת במיזם של מכון תמורה להוספת מגילת העצמאות כמגילה השניה בתנ"ך.