עם ישראל מתכנס לחגוג השבוע את חג החירות, עם קיינדלך וחרוסת ושאר מטעמים, בעוד מדינת ישראל במלחמה שאיננה עוד מלחמה על חירותה (שהרי היא "מעצמה אזורית") אלא על רצונה להמשיך ולשעבד עם אחר.
בעת הקמתה ביקשה המדינה היהודית לחתור לשלום עם שכנותיה, להשתלב באזור, להיות מדינת מופת מוסרית (לפחות לכך שאפה). היתה זו מדינה יהודית שביקשה לקיים כאן יהדות של חמלה של חירות ושוויון ברוח חזונם של נביאי ישראל.
אך מאז מלחמת ששת הימים שינתה המדינה היהודית את פניה.
היהדות השתנתה: חזון הנביא ישעיה שמייעד את העם היהודי להיות "לאור גוים"- מדינת מופת מוסרי, התחלף בחזון של יהדות כוחנית משיחית-"סופר ספרטה". שכחנו כבר את מה ששנוא עלינו..., ואולי אנו זוכרים, אלא שהפכנו את הציווי של הלל הזקן....
דמותה של היהדות הועכרה. רגשי האשמה שהעולם סחב עקב השואה מומרים כעת בשנאה ליהדות וליהודים (אנטישמיות מסוג ישן וחדש), בלא הבחנה בין היהדות לבין התנהלותה של ההנהגה בישראל.
לו היה בינינו רבן יוחנן בן זכאי הוא בודאי היה מבין שחייבים להציל את היהדות מחורבן הטירוף המשיחי ופועל בהתאם. אין ריב"ז, אך יש רבות ורבנים שמודעים לגודל הסכנה הנשקפת ליהדות, ויכולים וחייבים לזעוק את זעקת היהדות- מה שקורה כאן זו לא היהדות שלנו. יש יהדות אחרת. חייבים לשנות את הכיוון.
השינוי איננו יכול להסתכם בשינוי חיצוני. הוא חייב לכלול חזרה לייעוד של עם ישראל- להביא את בשורת החירות לכל עמי העולם, לכל בנות ובני האדם המשועבדים. ואולי כדאי גם לזכור שהמשך השעבוד של העם הפלסטיני משעבד גם אותנו.
על שעיבודו של המשעבד כתב נתן אלתרמן בטור השביעי משנת 1946 (בטרם קום המדינה):
...אך גורל הוא וצו /
שהעם הבונה את בתי הסוהר /
הוא בונה אותם גם לבניו אחריו! //
הן חלום יש לעם גם בסגור עליו תיל /
אבל מה חלומם של כולאיו בסוּגר? /
האסיר מחכה למחר מלב ליל /
אך שומריו מלב ליל /
פוחדים למחר!
-------------------------------------------------------------------------------------------------
הרב (הרפורמי) ישי רון מתגורר בגליל ומלמד מטעם קול רבני על צלם אלוהים במכינות קדם צבאיות.
בעת הקמתה ביקשה המדינה היהודית לחתור לשלום עם שכנותיה, להשתלב באזור, להיות מדינת מופת מוסרית (לפחות לכך שאפה). היתה זו מדינה יהודית שביקשה לקיים כאן יהדות של חמלה של חירות ושוויון ברוח חזונם של נביאי ישראל.
אך מאז מלחמת ששת הימים שינתה המדינה היהודית את פניה.
היהדות השתנתה: חזון הנביא ישעיה שמייעד את העם היהודי להיות "לאור גוים"- מדינת מופת מוסרי, התחלף בחזון של יהדות כוחנית משיחית-"סופר ספרטה". שכחנו כבר את מה ששנוא עלינו..., ואולי אנו זוכרים, אלא שהפכנו את הציווי של הלל הזקן....
דמותה של היהדות הועכרה. רגשי האשמה שהעולם סחב עקב השואה מומרים כעת בשנאה ליהדות וליהודים (אנטישמיות מסוג ישן וחדש), בלא הבחנה בין היהדות לבין התנהלותה של ההנהגה בישראל.
לו היה בינינו רבן יוחנן בן זכאי הוא בודאי היה מבין שחייבים להציל את היהדות מחורבן הטירוף המשיחי ופועל בהתאם. אין ריב"ז, אך יש רבות ורבנים שמודעים לגודל הסכנה הנשקפת ליהדות, ויכולים וחייבים לזעוק את זעקת היהדות- מה שקורה כאן זו לא היהדות שלנו. יש יהדות אחרת. חייבים לשנות את הכיוון.
השינוי איננו יכול להסתכם בשינוי חיצוני. הוא חייב לכלול חזרה לייעוד של עם ישראל- להביא את בשורת החירות לכל עמי העולם, לכל בנות ובני האדם המשועבדים. ואולי כדאי גם לזכור שהמשך השעבוד של העם הפלסטיני משעבד גם אותנו.
על שעיבודו של המשעבד כתב נתן אלתרמן בטור השביעי משנת 1946 (בטרם קום המדינה):
...אך גורל הוא וצו /
שהעם הבונה את בתי הסוהר /
הוא בונה אותם גם לבניו אחריו! //
הן חלום יש לעם גם בסגור עליו תיל /
אבל מה חלומם של כולאיו בסוּגר? /
האסיר מחכה למחר מלב ליל /
אך שומריו מלב ליל /
פוחדים למחר!
-------------------------------------------------------------------------------------------------
הרב (הרפורמי) ישי רון מתגורר בגליל ומלמד מטעם קול רבני על צלם אלוהים במכינות קדם צבאיות.