1. רשת הפעילים החיים בעוני הינה קבוצת פעילים מכל הארץ המביאים ידע מתוך חוויות החיים. בעת קביעת מדיניות הנוגעת לחיים בעוני ולקיום בכבוד, השותפות עם בעלי הניסיון הבלתי אמצעי חיונית הן ברמה המוסרית והן הפרקטית לטיוב תהליכים.

2. כל הציטוטים במסמך הם של פעילות ופעילים מהקבוצות השונות ברשת.

3. מסמך זה מוגש בשיתוף עם רבנים לזכויות אדם –הפועל מעל עשור לקידום זכויותיהם של החיים בעוני ומפעיל מרכז זכויות המשרת את תושבי חדרה וואדי ערה.

4. אנו מברכים על כך שרשות החשמל מתייחסת בכובד ראש לתפקידה הציבורי ומבקשת לשמוע בנפש חפצה את עמדות הציבור בנושא משמעותי זה.
חשמל –זכות יסוד

5. החשמל במדינת עולם מפותחת בעידן המודרני הינו זכות יסוד. "זו זכות ולא חסד לקבל חשמל". החשמל מהווה תשתית חיונית לקיומם של זכויות יסוד רבות –הזכות לחיים בראשונה, אך גם הזכות לחינוך, הזכות לחופש העיסוק ועוד.

6. על מנת שתהיה הרמוניה במערכת הדינים החברתיים יש להגן על הזכות לחשמל: "מקרר מוגן מעיקול, אבל אם ינתקו לו את החשמל - איך זה עוזר?!"

7. לאור הדברים הללו יש להגן על הזכות לחשמל לכל, "לפחות לצריכה בכמות מינימלית, בנוסף לצריכה תואמת נסיבות (כגון מזג אוויר קיצוני או נסיבות אישיות כמו מרותקי בית בין בשל מצב רפואי או קשישות)".

8. הבטחת חשמל הינה חלק מקיום בכבוד בייחוד עבור אוכלוסיות פגיעות בהתאם לנתונים אישיים (כגון קשישים מאוד, תינוקות בחורף וכו').

טרום חוב

9. יש לראות את נושא הניתוקים כחלק ממכלול, ולפיכך מחיר החשמל הינו רכיב משמעותי בדיון. בימים אלו עם עליית מחירי החשמל ועליה כללית ביוקר המחייה-אוכלוסיות רבות נוספות מצויות בהעדר יכולת להתמודד ולספק את צרכיהם הבסיסיים. הפתרון הראוי הינו מניעת חוב על ידי שינוי במבנה המחירים.

10. קרן הסיוע שהקימה חברת החשמל בסך 15 מיליון ₪ מבורכת! – אולם זו עומדת מול חובות אבודים אחרי שהצרכן כבר עומד בפני ניתוק. ראוי כי תהיה הנחה משמעותית מראש לקבוצות הרלוונטיות. באופן זה הצרכן לא ימצא במצוקה בגין איום בניתוק על אי תשלום ולמערכת תחסך בירוקרטיה ועלויות.

 
הנחות
11. יש להרחיב את הקבוצות הזכאיות להנחות, על מנת לכלול אנשים שאין להם כסף ולהבטיח את זכותם הבסיסית לחשמל. יש ליתן הנחה לקבוצות הבאות:
*נכים (בעלי אי כושר תעסוקתי ו/או נכות רפואית של 60% ומעלה ו/או נכים - בכל שיעור נכות שהיא, המתקיימים מקצבה) בגלל המגבלות, מטבע הדברים הם שוהים בבית שעות רבות יותר וזקוקים ליותר חשמל)
*כלל מקבלי הבטחת/השלמת הכנסה
*בעלי הכנסות בגובה זהה להבטחת הכנסה (אם הם עובדים, מקבלים מזונות או זקנה אולם מרוויחים עד אותו הסכום כאילו קיבלו השלמת הכנסה).
*צרכנים שמראש צורכים מעט מאוד חשמל ובמצוקה כלכלית.

12. הגדלת ההנחות, בראש ובראשונה בשיעור ההנחה הניתנת (שכן הסכום שנותר לשלם אחר הנחה של 50%- אחר עליית התעריפים הנו סכום בו מתקשים לעמוד אוכלוסיות מוחלשות ביותר) עבור רמת הצריכה הבסיסית. כמו כן, יש לקבוע מנגנון להגדלת כמות החשמל עליה יש הנחה (נפשות רבות בבית, מזג אוויר קיצוני וכן צריכה לפי מצב אישי מיוחד כגון מכשור רפואי הצורך אנרגיה רבה).

13. אנו מציעים כי מימון ההנחות יהיה בין היתר באמצעות ביטול המע"מ הנגבה בגין תשלומים של אותם צרכנים. (המדינה לא תדרוש מחברת חשמל מע"מ בגין אותם צרכנים על מלוא תשלום החשמל).


אמות המידה המוצעות
להלן אנו מבקשים להגיב לאמות המידה המוצעות על פי קטגוריות של חסמים או קשיים העולים לדעתנו מאמות המידה כפי שהוצעו:
הנחות יסוד שגויות
14. תנאי סף לקריטריונים לאספקה מטעמים כלכליים - תקופת בדיקה שנעה בין 9 חודשים ל-24 חודשים בנימוק ש"מתן ההטבה (כלומר גביה בהוצל"פ ולא באמצעות ניתוק) בשלב מוקדם עלולה להפחית את התמריצים ליציאה מעוני ובכך לפגוע בציבור בטווח הארוך" - כלומר לדעת הכותבים הישיבה בחושך, בלי מחשב או ללא דרך להטעין את הטלפון צפויה לסייע לאדם להיחלץ מעוני?! או שמא הם סבורים שהחשש מהעדר החשמל יניע את האדם לעבוד –על אף שהוא הוכר כזכאי בעיני הביטוח הלאומי להבטחת הכנסה –כלומר לשכת התעסוקה לא מצאה עבודה להציע לו. הנחה זו שגויה לחלוטין ולפיכך אין כל הצדקה לדחות את מתן ההגנה (המכונה "הטבה" באמות המידה)- ויש לתת אותה בלי תקופת המתנה.

15. "ליבת הצרכנים הנזקקים כבר מוכרת ומקבלת טיפול מזרועות המדינה". הנחה זו כי כלל האנשים החיים בעוני ובמצב בריאותי קשה מקבלים שירות מהמדינה אינה עומדת במבחן המציאות. כיום בהעדר כח אדם ומשאבים מספקים, רבים האנשים החיים בעוני לא מוכרים ע"י "זרועות המדינה".

מורכבות בירוקרטית
16. לתחושתנו התהליך המוצע יש בו כדי לצמצם משמעותית ושלא בצדק את האוכלוסייה המוגנת – מפאת החסמים הבירוקרטים. אוכלוסיית היעד מתקשה מאוד להשיג את האישורים הנדרשים ולהגיש אותם באופן המוצע.

17. הקבוצה הראשונה שנתוניה כבר נמצאים במערכת –יכולה טלפונית להגיש את הבקשה -זו שיטה ראויה. עם זאת, יש להבטיח כי המענה הטלפוני יהיה נגיש ויינתן גם בשפות נוספות - לכל הפחות ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית.

18. יש להרחיב המענים שניתן לקבל בטלפון בלי להגיע או לשלוח טפסים. כך לדוגמא אדם נכה שעבר דירה נדרש להגיע ולהציג חוזה על מנת להמשיך לקבל הנחה בחשמל לה הוא זכאי. יש להיעזר בכלים דיגיטליים (אפשרות לשלוח צילום בוואטסאפ למשל), וכן אמצעי זיהוי טלפוניים שיאפשרו לחברת החשמל לפנות עבורו להשיג המסמכים - באופן שבשיחת טלפון אנשים יוכלו להיכלל בקבוצה המוגנת מעיקול ולקבל הזכויות המגיעות להם.

19. התחושה העולה היא כי "אנחנו צריכים להילחם כדי שהם יעזרו ויתחשבו באנשים".

20. יש לסייע באופן יזום במיצוי זכויות. הן מנקודת המבט של מפעילי מרכז זכויות והן כאזרחים פעילים אנו יודעים כי ישנה בעיה מאוד קשה של אי מיצוי זכויות סוציאליות בישראל. ככל שהאוכלוסיה מוחלשת יותר –כך שיעור המיצוי נמוך יותר -כך לדוגמא כ53% ממצים זכות להבטחת /השלמת הכנסה! (מתוך גיליון חודש מאי 2022 של כתב העת של ביטוח לאומי "ביטחון סוציאלי", המוקדש כולו למחקרים בנושא מיצוי זכויות.)

21. יש שתי השלכות לקושי העצום של מיצוי זכויות:
האחת – הזכות להגנה מניתוק צפויה להיות בלתי ממומשת בקרב זכאים רבים, אם לא תהיינה פעולות יזומות מאורגנות למיצוי זכויות.
השניה - הסתמכות על יכולת הצרכן להשיג זכויות אחרות, כתנאי להגנה מפני ניתוק, מותירה מאחור את האנשים המוחלשים ביותר.

22. נציין במיוחד את בעיית אי מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי. יצויין כי "גם כאשר משיגים הזכות לקצבה מביטוח לאומי, לא תמיד הביטוח לאומי מעביר לחברת החשמל את המידע!!". ואיננו מדברים על מקרים בודדים.

23. לאור האמור צריך גוף שיסייע בבירוקרטיה - מיצוי זכויות ארצי, עלתה הצעה "שהמערך יתוגבר על ידי בנות שירות לאומי".

דוחות מעו"סים
24. הדרישה והציפיה כי עו"סיות הרווחה יוכלו לקחת על עצמן את מיצוי הזכויות – הינה שגויה. העומס עליהן רב ביותר ואין להן משאבים למשימה נוספת. יתרה מכך, אין להן אפשרות לקבל את כל מי שפונה לרווחה, כך שהציפיה שהזכאים יהיו רק אנשים המוכרים לרווחה ועוד כאלו שהצליחו להגיש עבורם בקשה –בלתי סבירה. למשל: "העו"סית שלי ילדה, כבר חודשיים אין לנו עו"ס - אנחנו נטושים".
לפיכך יש להקים מערכת למיצוי הזכות לחשמל ומניעת ניתוק שאינו מסתמך על השירות הקיים בלשכות הרווחה.למזער אין לדרוש אישור עו"ס כתנאי לועדת חריגים -אלא כאחת האפשרויות.

25. באותו עניין: לא סביר לדרוש הכרות של שישה חודשים במחלקת הרווחה. הפונים מתעכבים בפנייתם לרווחה, פעמים רבות מפאת הקושי הנפשי, התרבותי וכו', ומהצד השני הרווחה אינה ערוכה לקלוט את כל הפונים אליה. גם מי שמתקבל פעמים רבות נדרש להמתנה רבה מאוד. מהותית –אם האדם נמצא במצוקה היום-אין משמעות למצבו/ה בעבר ולכך שפנה בעבר למחלקה לשירותים חברתיים.

26. ככל שיש דרישה למסמך מאת עובדת סוציאלית, זו יכולה להיות גם עו"ס מחוץ לרווחה - כמו עו"ס ממערך בריאות הנפש, קופ"ח ועוד, יצויין כי אדם המטופל בעו"ס בריאות הנפש או בקופת חולים, מפאת עומסי המערכת וההנחיות הפנימיות, פעמים רבות לא יטופל גם על ידי עו"ס מלשכת הרווחה (יש להתאים הטופס בהתאם).

27. עפ"י אמת המידה המוצעת על ידכם - העו"ס צריכ.ה לצרף אישורים מהמוסד לביטוח לאומי - למה העו"ס צריכה לצרף את האישורים כשיש לחברת החשמל אפשרות לקבל דברים ישירות מהביטוח הלאומי? אין להטיל עבודה נוספת על העו"ס, וחברת החשמל צריכה להשיג ישירות את האישורים מהביטוח לאומי כפי שהיא עושה לצרכים אחרים.
 
28. סוגיות בירוקרטיות נקודתיות
א. יש צורך גם בתיבת דואר פיסית בנוסף לתיבת אי מייל.
ב. רצוי שההתרעות יהיו גם לוואטסאפ.
ג. הטופס דורש חתימה! אין לציבור מדפסות. חתימה אלקטרונית וסריקה –אינם ברי ביצוע לאור האוריינות הטכנולוגית של אוכלוסיית היעד והציוד הנלווה הנדרש. יש למחוק הדרישה לחתימה.
ד. הטופס צריך להיות גם בערבית, רוסית ואמהרית.
ה. לא סביר לדרוש אישור מרופא מומחה - די באישור מרופא משפחה. המתנה לרופא מומחה, בייחוד בפריפריה, אורכת חודשים ואף יותר. מאידך רופא המשפחה מכניס למערכת הממוחשבת של הקופה את ההנחיות של הרופא המומחה לאחר הביקור של החולה אצל המומחה.
ו. צריך להוסיף חובת משלוח התרעה בטרם מסתיימת תקופת ההגנה.

29. צמצום לא רלוונטי
נראה כי אמות המידה יש בהן ניסיון לצמצם את הזכאים באמצעות קריטריונים בלתי רלוונטיים:
מצב עבר של עוני
א. תקופת זכאות-לקצבה כתנאי- לא רלוונטית -מי שיש לו חסכונות וכו'- לא מקבל הבטחת הכנסה. די בקבלת הבטחת הכנסה היום בכדי להוכיח שאין לצרכן איך לשלם! אין לדרוש תקופת זכאות. קל וחומר לאור הידוע על תת מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי. (כך שאנשים זכאים המקבלים קצבה, הרבה פעמים מתחילים לקבל מאוחר ונעדרי רציפות).
מקור ההכנסה
ב. יש להכיר גם במי שחי מאותו סכום של זכאי השלמת הכנסה - כגון מי שעובד ומשכורתו תחת עיקול קבוע ומתחדש. עפ"י דין פטור מעיקול הינו רק בגובה הבטחת הכנסה!-צריך אפשרות לבקש בוועדה הגנה מניתוק לפי גובה הכנסה בלי תנאי מחייב של קבלת קצבה.
תרופות
ג. צריך מנגנון זריז על מנת לכלול תרופות שאינן ברשימה.
ד. קביעה של 8 מעלות: מה לגבי תרופה עד 25 מעלות באילת בקיץ? יש להבטיח כי ועדת החריגים תוכל לאשר מצבים כאילו.

30. ועדת החריגים
א. לוועדת החריגים צריך להוסיף קריטריון: סיבות סוציאליות.
ב. יש בוועדת החריגים גם להתייחס לחשמל הדרוש מטעמים אחרים כגון פרנסה (טלמרקטינג), ילד חולה הלומד רק מרחוק וכו'.
ג. אנו מוטרדים מהשאלה אם ועדה אחת המתכנסת פעם בחודש תספיק לטפל בכל הבקשות שיגיעו? בנוסף, לא מוגדר טווח זמן מחייב לתשובה מוועדת החריגים.
ד. ועדת החריגים - אנו מוטרדים מכך שהיו"ר עלול להיות בניגוד עניינים בייחוד בהעדר נוהלי עבודה ברורים ומחייבים.
ה. צריך להבנות תהליך ערעור על החלטות ועדת החריגים.

הערות כלליות:
31. הגבלת צריכה-
יש הגיון בהגבלת הצריכה , אולם זו צריכה להיבחן לפי נסיבות החיים של המבקש באופן שיבטיח המשך קיום בכבוד, ובכל מקרה אינה יכולה להיות באמצעות מת"מ שינתק את החשמל, אלא באמצעי טכנולוגי מתאים לצמצום ההספק.

גביה
32. פקודת המסים גביה-הנה לא פחות מאסון. מקומה לא יכירנה במשטר דמוקרטי, היא רק מקימה מסלולים מקבילים ומונעת מאדם החי בעוני וחובות את היכולת להתמודד: יתר חובותיו יכולים להיות באיחוד תיקים למשל ורשם הוצל"פ ייקבע לו צו תשלומים על פי יכולתו. אולם אף אם הוא עומד בצו התשלומים –פקודת המיסים גביה יכולה לאפשר עיקול החשבון וכך האדם לא יוכל לשלם על פי הצו ויתדרדר לחוסר התמודדות עם חובותיו.
33. אמות המידה המוצעות מאפשרות "עד 300 תיקים במסלול המקוצר בהוצל"פ". לא ברור מדוע מוטלת ההגבלה כאשר כלכלית זה נראה המנגנון היעיל יותר וחסכוני יותר.
34. לכאורה התיקים נפתחים על 1,000 ש"ח. עלות הפתיחה 510 ש"ח ו70 אחוז נמחקים. מכאן נראה שפתיחת התיקים באופן הרגיל מפיקה אפס רווח. אותם סכומים אבודים כבר עדיף לתת מראש כהנחה.
35. יצור חשמל
יצור החשמל אף הוא חלק מהסיפור. ברור לנו כי סוגיה זו חורגת מהדיון באמות המידה אולם ראוי ולו כפיילוט לבחון הקמת פאנלים סולאריים על יד חברת החשמל בבתי שיכונים של אוכלוסיות מוחלשות, ליצור חשמל באופן ידידותי לסביבה ולאפשר לתושבים להנות מחשמל מוזל אותו הם מיצרים.

בכבוד רב,
הרב קובי וייס
בקי כהן קשת, עו"ד
בשם קבוצת הפעילים ורבנים לזכויות אדם


___
חשמל, חובות, פורום למאבק בעוני