חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018 קובע כי גובה התשלומים של החזר חוב יקבעו ע"י בית המשפט על בסיס כושר ההשתכרות של החייב לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה. (סעיף 162 (1). עפ"י הנחיית המחוקק שר המשפטים יקבע את דרך חישוב דמי המחיה ואת כושר ההשתכרות (סעיף 162 (2). להלן התייחסות הפורום למאבק בעוני בנושאים אלו:

• בחישוב דמי המחיה יש לקחת בחשבון הוצאות הפרט ומשפחתו והוצאות ייחודיות לפרט ולמשפחה הנדונה.

• יש להבטיח קיום בסיסי – מזון, דיור, בריאות כולל טיפול שיניים (שמשפיע גם על אפשרויות תעסוקה), חינוך ותקשורת.

• יש לתמוך בהשארות החייב בקהילתו ובאזור מגוריו – באופן שיבטיח המשך קשרים תומכים, אפשרויות תעסוקה ורצף חינוכי לילדיו. לאור זאת, יש להתחשב בעלויות ייחודיות בעקבות מקום המגורים – עלויות שכר דירה מותאמות לאזור המגורים, עלויות חינוך, מזון ובריאות.

• יש להוסיף להוצאות דיור גם הוצאות תחזוקת דירה – תשלומי חשמל, מים, גז, תיקונים.

• בחישוב עלויות המזון יש לקחת עלות סל מזון מזין המבוסס על צרכים בסיסיים חיוניים בהתחשב בעלויות באותה תקופה.

• בחישוב עלות בריאות יש לקחת בחשבון הוצאות ייחודיות לפי מצב בריאות – אנשים החיים בעוני בדר"כ סובלים מבעיות בריאות קשות והוצאותיהם בתחום זה רבות – תרופות ביקורי רופא יחודיים, הוצאות נלוות לאשפוזים – דמי נסיעה באמבולנס, טיפול בילדים וכו'

• כאשר מגדירים דמי מחיה ליחיד, יש לקחת בחשבון שהוא חלק ממשפחה ולהתייחס להרכב המשפחה – מספר המבוגרים, מספר וגילאי הילדים - יש לקחת בחשבון גם צרכים של ילדים עם צרכים מיוחדים, כולל קשיי למידה, בעיות בריאות של בני המשפחה הדורשות הוצאות מיוחדות, ועלויות תמיכה בהורה מבוגר (קשיש).

• כיום כמעט כל הפעילות הבירוקרטית מתרחשת באמצעות הטלפונים הסלולריים החכמים – שירותי בנקאות, שירותים מוניציפאליים, ביטוח לאומי, ומידע – כולם מתבססים על נגישות סלולרית. לכן יש לקחת בחשבון עלויות תקשורת כחלק מסל ההוצאות הנדרשות למחיה.

• בחישוב ההוצאות יש לקחת בחשבון הוצאות לתשלומי חובה – מיסים, ביטוח לאומי ומס בריאות, הפרשות לפנסיה.

• בחישוב כושר השתכרות של החייב יש להתבסס גם על ההיסטוריה התעסוקתית שלו (מספר מקומות עבודה ויכולת להחזיק במקום עבודה) ומצבו הבריאותי והנפשי (מעבר להכרה פורמלית כנכה), בנוסף לנתונים בסיסיים של השכלה, במיוחד בתקופה בה שוק העבודה רווי ידיים עובדות והתחרות על כל משרה הינה רבה.

לאור כל הנ"ל אנו ממליצים להגדיר סל בסיסי של דמי מחיה המבוסס על חישובים סטטיסטיים של עלות מחיה לפי הרכב משפחה (למשל בדומה למדדMBM (גוטליב ופרומן 2011) ולהגדיר קריטריונים ספציפיים בהתבסס על הנ"ל לתוספות לסל זה.
נשמח להיות מוזמנים להציג עמדתנו בפני הוועדה.

בכבוד רב,
דורית בירן דקלבאום ובקי כהן-קשת,
הפורום למאבק בעוני

מקורות:
• שיחות עם אנשים החיים בעוני
• גוטליב ד. ופרומן, א. (2011). מדידת עוני לפי סל צריכה הולם בישראל 2009-1997. המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון.
• קינן, ע. חפץ א. (2013). מדד מחיה בכבוד. אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמאים, המכון לאחריות אזרחית.
• שבתאי, א. לב, ע. קינן, ע. (2017) הזכות לקיום בכבוד. יום המאבק בעוני בכנסת. הפורום למאבק בעוני.


___
קיום בכבוד, דמי מחיה, חדלות פרעון, ביטחון תזונתי, דיור, בריאות, תעסוקה, פורום למאבק בעוני


חברים בפורום: קבוצות ופרטים פעילים החיים בעוני, נציגי ארגונים חברתיים, אנשי אקדמיה ועובדי רשויות מקומיות. רשימת השותפים בפורום: פעילים חברתיים החיים בעוני | איגוד העובדים הסוציאליים | המינהל לשירותי קהילה עיריית ירושלים | האגודה לזכויות האזרח בישראל | לתת | מרכז מוסאוא | נכה לא חצי בן אדם | סיכוי | עבודה פרטנית לשינוי חברתי, באר-שבע | עו"סים שינוי| פתחון לב | קרן ידידות | שומרי משפט- רבנים למען זכויות האדם| שותפות חיפה להתרת שרשרת העוני ומינהל הרווחה בעיריית חיפה | שתיל |