בעקבות פרסום קול קורא בנושא "העסקה שעתית של עובדים," הרינו להגיש התייחסות בשם קו לעובד,
איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, האגודה לזכויות האזרח, הקליניקה לזכויות בעבודה
באוניברסיטת תל אביב, שדולת הנשים, הפורום למאבק בעוני ופעילי הרשת לחיים בכבוד, כדלקמן:
.1 קו לעובד היא עמותה הפועלת מזה למעלה משלושים שנים להגנה על זכויות עובדים מוחלשים במשק הישראלי, בדגש על עובדים מהפריפריה החברתית-כלכלית בישראל, ישראלים ולא ישראלים, רובם ככולם לא מאוגדים; איתך מעכי היא עמותה הפועלת מעל 20 שנה למען זכויותיהן של נשים, נגישותן ומימושן, בפרט למען נשים החיות בשוליים החברתיים והכלכליים של ישראל; האגודה לזכויות האזרח הוקמה בשנת 1972 והיא ארגון זכויות האדם הגדול, הוותיק והמוביל בישראל, ופועלת למען החברה בישראל וכחלק ממנה, כדי להגן ולקדם את הזכויות של כולן וכולם, ללא קשר ותנאי למעמדם בישראל; שדולת הנשים בישראל מסייעת לנשים למעלה משלושה עשורים ומפעילה קו פתוח לזכויות נשים בעבודה, שמספק לנשים מענה משפטי ללא תשלום במקרים של הפרת זכויות, אפליה על רקע מגדרי או הטרדה מינית בעבודה; הפורום למאבק בעוני, קיים משנת 2008 ופועל לשינוי מדיניות על מנת להיאבק בעוני יחד עם רשת הפעילים לחיים בכבוד המשמיעים את הקול ומביאים את הידע של מי שחי בעוני. ציטוטים מדברי פעילים ישולבו במסמך זה.
.2 לאורך השנים הגיעו לפתחנו אלפי סיפורים של עובדים ועובדות שעתיים שהעסקתם נפגעה
קשות, ומזה שנים ארוכות שאנו מתריעים על הבעיות שעובדים עניים ניצבים בפניהם, רובם ככולם עובדים שעתיים, וחשיפתם לפגיעה וניצול.
.3 למרות פסיקות בתי הדין לעבודה, ולמרות שלא מדובר בבעיות חדשות, היעדר אכיפה ופיקוח,
ושימוש בתבניות העסקה פוגעניות כמו העסקה קבלנית, מאפשרים את הפקרתם של עובדים
שעתיים ומנציחים את התופעה הקשה של עובדים עניים. עמדתנו היא שיש לפעול למיגור תופעת
העסקה שעתית פיקטיבית, לצמצם פערים בין עובדים שעתיים לעובדים במשכורת, ולהידרש
לבעיות המאפיינות העסקה קבלנית. עובדים שעתיים – מיהם?
.4 עובדים שעתיים היו אמורים להיות עובדים במשרות אשר ממהות העבודה נדרשת בהן גמישות מיוחדת, זמניות, עבודה חלקית או לא רציפה. במקרים אלו אופי ההעסקה עשוי להצדיק העסקה בשכר שעתי. אך מרבית העובדים שמועסקים היום במבנה העסקה שעתי הם עובדים עניים
מהפריפריה החברתית-כלכלית, שבשל היעדר כוח מיקוח, אפשרויות תעסוקה מוגבלות באזור
המגורים, והסגרגציה המאפיינת חלקים משוק העבודה הישראלי, נאלצים להסכים לתבנית העסקה פוגענית גם כשאופי התפקיד אינו מחייב גמישות, אי רציפות, זמניות או עבודה חלקית. בצורה זו, החוק מאפשר למעסיק "גמישות" תוך ניצול העובד או העובדת. במקרים אלה ההעסקה השעתית היא העסקה פיקטיבית, ומטרתה להוזיל עלויות ולהוציא עובדים מתחולתם של הסדרים מיטיבים.1

1 מיכל תג'ר, שעה )לא( חופשית, קו לעובד, .2014

.5 עם השנים, ההעסקה השעתית הפיקטיבית התרחבה נוכח הוזלתה המשמעותית למעסיק. בעוד שעל פי הערכת הלמ"ס בשנת 2018 לפחות כרבע משוק העבודה בישראל עבד בתבנית העסקה שעתית,2 על פי הנתונים שפרסם אגף אסטרטגיה במסגרת הקול הקורא, עולה שנכון לשנת 2025 עובדים שעתיים מהווים כשליש משוק העבודה.3 יש לציין שמדד זה לא כולל עובדים לא ישראלים )מבקשי מקלט, מהגרי עבודה ועובדים פלסטינים( אשר עובדים ברובם המוחלט בתבנית העסקה שעתית, ועל כן, על פי הערכתנו היקף ההעסקה השעתית אף גדול מהמדווח.4
.6 כפי שעולה מהנתונים שפרסם אגף אסטרטגיה, ענפים מסוימים מתבססים באופן כמעט מוחלט על

ומוכרנות,

בלתי פורמאלי, סדרנות

וחינוך

חינוך

הולכת ומתרחבת.

שיטת העסקה זו, שכאמור

מסעדנות )שירותי אירוח ואוכל,( ובנוסף, ענפי שירותים כמו ניקיון, שמירה ואבטחה, גיזום וגינון. כמו כן, גם ענפי הבנייה והחקלאות, אשר מתבססים בעיקר על עובדים לא ישראלים, מעסיקים עובדים באופן כמעט מוחלט בשיטת העסקה זו.
.7 על פי המחקר שערך פורום ארלוזורוב, והוצג בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בדצמבר ,2024 עולה גם שיש מתאם שלילי בין שכיחות שיטת ההעסקה השעתית ובין שכרם של העובדים בענף. בענפים בהם ישנו ריבוי עובדים שעתיים, השכר הממוצע יורד בהתאמה.5 על כן, לא בכדי במרבית הענפים אשר רוויים בעובדים שעתיים, השכר נמוך בהתאמה, והעובדים אשר מועסקים בהם מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות.
.8 יתרה מזאת, שיטת העסקה זו הלכה והתרחבה בישראל בעשורים שחלפו, כאשר בענפים מסוימים זו שיטת ההעסקה היחידה כאמור, ובמהלך השנים אף נתקלנו בעובדים שעבדו במתכונת חודשית לכל דבר ועניין, פשוט בשכר שעתי על מנת לחסוך בעלויות למעסיק. דברים דומים נאמרו על ידי פורום ארלוזורוב בוועדת העבודה והרווחה בדצמבר :62024
"מה שמצאנו, ומאוד הפתיע אותנו, זה שההבדלים בין עובדים שעתיים לעובדים חודשיים... בכל מה שאמור לוותק במקום העבודה, ימי העבודה, אנחנו מוצאים הבדלים מאוד מאוד קטנים. אם שנות הוותק הממוצעות בעבודה של עובדים חודשיים, של העובדים הגלובליים, הוא ,8.6 של העובדים השעתיים הוא .7 זה המון. הם עובדים הרבה זמן, כמו שזה, 12 שנה, זה לא משהו יוצא דופן. אנחנו מדברים כאן על עובדים שעובדים הרבה מאוד זמן".
.9 מניסיוננו, המשותף לעבודות בהן מקובלת תבנית העסקה שעתית – כולן עבודות בשכר נמוך יחסית במקצועות הדורשים עבודה פיזית או עבודה עם קהל - הוא שרבים ממי שמועסקות ומועסקים במבנה העסקה זה נמנים ממילא עם אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות: יוצאי מדינות בריה"מ לשעבר או אתיופיה (בפרט מבוגרים), בני נוער ועובדים צעירים, ערבים אזרחי ישראל ותושבי מזרח ירושלים, פלסטינים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט. על כן, בהיעדר כוח מיקוח, עובדים מוחלשים ייטו יותר להסכים לעבוד בתבנית העסקה שעתית, ויוסללו לענפים בהם נפוצה במיוחד תבנית

2 ניצן צבי כהן, 23%" מהשכירים הם עובדים שעתיים, מחציתם מרוויחים עד 4,000 ש"ח," דבר, .11/12/2018
3 אגף אסטרטגיה, "עובדים שעתיים: ניתוח נתונים," משרד העבודה פברואר .2025
4 טלי חרותי-סובר, "בשכר, בפיצויים, בפיטורין ובפנסיה: כך מופלים לרעה 45% מהעובדים במשק," דה-מרקר, ;19/7/2017 ראו לעניין זה גם מחקרו של ד"ר אייל בר חיים מטעם פורום ארלוזורוב, "עובדים שעתיים בישראל: תמונת מצב" (2025 ממתין לפרסום).
5 ניצן צבי כהן, "עם זכויות חלקיות, בלי ביטחון תעסוקתי: שליש מהשכירים בישראל מועסקים במתכונת שעתית," דבר,
.10/12/2024

העסקה זו כשיטת ההעסקה העיקרית כמו ניקיון, שירותי אוכל, גינון וגיזום, מוכרנות וסדרנות וכיוצ"ב.
.10 העסקה במתכונת שעתית נפוצה מאוד בתחומי עיסוק שבהם שיעור הנשים הוא גבוה (ובעבר כונו "מקצועות צווארון ורוד") כגון הוראה, חינוך בלתי פורמאלי, טיפול בילדים ובקשישים, מזכירות ומוקדניות, עובדות הסעדה וניקיון, מוכרות, ועובדות פס ייצור במפעלים. התופעה בולטת עוד יותר

עובדות מהפזורה

אזרחיות ישראל,

– ערביות

בישראל

מיעוט

כאשר מדובר בנשים מקבוצות

הבדואית, יוצאות אתיופיה וכן יהודיות חרדיות, אשר מתמודדות גם עם היצע מצומצם יותר של הזדמנויות תעסוקה, ועם חסמים מבניים המקשים על יציאתן לעבודה כמו מחסור בתחבורה ציבורית ובמעונות יום, ולכן נאלצות להסכים להעסקה במתכונת שעתית ולעבודה בחלקיות משרה. במחקר שנערך לאחרונה בקרב נשים בדואיות בנגב נמצא למשל, כי נשים שיש ברשותן רישיון נהיגה ורכב מועסקות בהיקפי משרה גדולים יותר, לעומת נשים התלויות בתחבורה ציבורית שזמינותה ביישובים הבדואים נמוכה.7

"אנחנו אנשים שלא נחשבים, לא רואים אותנו. רוצים להתפרנס בכבוד ולא נותנים-בגלל כל מיני טריקים
שמוצאים המעסיקים-אנחנו לא יודעים כמה כסף נקבל בסוף החודש". -פרידה
"אני יכולה להגיע לעבודה בבוקר ביום גשום ואז אין לקוחות אז הבוסית שיושבת בבית ורואה הכל
במצלמות יכולה להתקשר ולהגיד לבת שלה שעובדת איתי שתשחרר אותי היא אומרת לי אמא שלי אמרה שתלכי ב12 במקום בארבע ואז יום אחר שאני צריכה לצאת בזמן ויש המון לקוחות היא יכולה להגיד לי אמא שלי אמרה שתישארי להמשיך לעבוד כי היא לא יכולה לבוא להחליף אותי היא לא שואלת אם זה נכון לי היא קובעת לי". -דסי
"עבדתי כשומרת בבחינות כעובדת שעתית, פתאום פשוט לא שיבצו אותי, בלי מכתב פיטורין, בלי
זכויות". -ענת
"הקשישה שאני מטפלת בה - פתאום הבת שלה הגיעה לבקר - אז היא אמרה אני לא רוצה שתבואי
היום. היא לא רוצה, ובמה אני אקנה אוכל אחר כך"? -שרה
"אני גרה באשדוד ועובדת בדואר-וכשפרצה המלחמה לא הייתה עבודה לכן אמרו לנו לא להגיע. הייתי
עובדת חדשה דרך כח אדם. וככה הייתי בהמתנה, לאחר מספר שבועות... הוצאתי לחל"ת רטרואקטיבית ולבסוף פוטרתי". - יפית

6 ראו דבריו של ד"ר אייל בר חיים, דיון בועדת העבודה והרווחה במסגרת ציון יום המאבק בעוני בכנסת "על סדר היום: עובדים המועסקים במתכונת עבודה שעתית," .10/12/2024

הבעיות המרכזיות בהעסקה שעתית והשלכותיהן הכלכליות
א. פגיעה עובדים שעתיים בשעת חירום
.11 העסקה בשכר שעתי או יומי מאופיינת בחוסר ודאות ובשכר חודשי משתנה שנגזר מביצוע שעות עבודה בפועל לפי השיבוץ למשמרות בידי המעסיק. בהיעדר שיבוץ, לא יקבל העובד שכר. השכר החודשי ישתנה בהתאם להיקף המשמרות ואורכן, אורך חודש העבודה, חגים וכיו"ב.
.12 עקב כך, במלחמה הנוכחית עובדים שעתיים נפגעו קשה במיוחד, מאחר שמעסיקיהם הפסיקו
לקרוא להם לעבודה, מבלי שפוטרו ומבלי שהוצאו לחל"ת. אחרים נפגעו בשל הפחתת המשמרות שלהם, ולא היו זכאים לקבל דמי אבטלה בשל מודל החל"ת שנבחר (דחיית מודל החל"ת הגמיש). גם המענים שגובשו בהמשך המלחמה ונועדו לעודד מעסיקים לשלם שכר כדי לקבל פיצויים, או לחייבם לשלם שכר בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, לא התייחסו לבעיה המאפיינת העסקה במודל זה של הפחתה דה-פקטו של שעות עבודה.
.13 כך למשל, מתווה הפיצויים למעסיקים לא התנה את הפיצוי למעסיק בשמירה על היקפי משרה, מה שהשפיע במיוחד על עובדים בהעסקה שעתית שהיקפי משרותיהם פשוט הופחתו דה-פקטו נוכח הקיצוץ במשמרותיהם. בהתאמה, גם ההסכמים הקיבוציים שנחתמים ביחס לשכרם של עובדים עבור חודשי המלחמה, לא נתנו פתרונות מספקים לעובדים שעתיים, כיוון שאינם מגדירים מה דינו של עובד שעתי אשר עובד בהיקפים משתנים וכיצד יחושב השכר היומי עבורו.
.14 לאור זאת, במלחמה הפגישה בעובדים שעתיים במהלך המלחמה הייתה כפולה, שכן בשל היקף המשרה המשתנה שנגזר ממתכונת ההעסקה, אפשר למעסיקים להפחית את היקף משרתם מבלי להוציאם לחל"ת או לפטר אותם, ומנגד מדיניות הממשלה לא העניקה להם פיצוי בגין כך. כך למשל, בסקר ש"קו לעובד" העבירו בתחילת המלחמה למבקשי מקלט אשר מועסקים כעובדים שעתיים נמצא ששכרם נפגע בכ60%- (והם לא היו זכאים לתשלום דמי אבטלה מהטעם שרובם המוחלט אינם בעלי מעמד "תושב"). כך גם, בסקר נוסף שערך ארגון "קו לעובד" בסוף שנת 2024 לעובדים ערבים תושבי מזרח ירושלים נמצא ששכרם של עובדים שעתיים נפגע פי 2 משכרם של עובדים חודשיים בעקבות המלחמה.
.15 מכאן עולה שפגיעותם של עובדים שעתיים בשגרה מתעצמת בשעת חירום, וההסדרים החוקיים שמסדירים את זכויותיהם של עובדים ועובדות בעת מלחמה אינם מספקים מעטפת הגנה מספקת לעובדים מוחלשים, ובייחוד לעובדים אשר מועסקים במתכונת העסקה שעתית. ישנו קשר ישיר בין מתכונת ההעסקה של העובדים ובין הפגיעה המוגברת שהם חוו במהלך המלחמה.
ב. אפליה נגד עובדים שעתיים בחקיקת המגן
.16 הפגיעה בעובדים שעתיים היא גם בשגרה, בשל אפליה מובנית במסגרת חקיקת המגן. חלק מחוקי המגן אשר מסדירים זכויות עובדים (כגון לעניין הודעה מוקדמת או חוק עבודת נשים) מייצרים הסדרים מפלים לרעת עובדים בשכר שעתי.

7 יוליה שבצ'נקו פריפריאליות, שוליות כלכלית-חברתית והשפעותיהן על תעסוקת נשים בדואיות בנגב )נגביה – מרכז המחקר והידע של האוכלוסיה הבדואית בנגב, .(2024 ראו גם: שירין בטשון חסמים מרכזיים בתעסוקת נשים ערביות בישראל )מכון זולת, .(2022

.17 היקף המשרה של עובדים בתכונת העסקה שעתית תלוי במשמרות שניתנו או בוטלו, אורכן, או במספר ימי העבודה בחודש. הדבר משנה את השכר ובהתאמה גם הזכויות הסוציאליות הנגזרות מהיקף משרה. לצד זאת קיימים פערים בחקיקה, חלקם לא מוצדקים כלל וחלקם אינם מוצדקים
כאשר מדובר בעובד שהלכה למעשה מועסק כעובד המבצע עבודה בהיקף גבוה וקבוע. הפגיעה מתבטאת בין היתר:
• שכר מינימום - שכר המינימום לעובד בשכר שעתי עדיין מחושב כנגזרת של החלק היחסי מחודש

שעות לפי חוק שכר מינימום, תשמ"ז,1987- וזאת למרות שבינתיים שבוע

186

עבודה בן

העבודה קוצר ל.182- אי התאמת החוק לקיצור שבוע העבודה מאפשרת למעסיקים לטעון לשכר מינימום שעתי קטן יותר;
• חישוב היקף משרה - חישוב היקף משרה לעובד שעתי נעשה על ידי חלוקת שעות העבודה שבוצעו בפועל בהיקף שעות העבודה השבועיות או החודשיות שנקבעו בחוק למשרה מלאה. קרי, גם אם בחודש היו פחות שעות עבודה, עדיין חישוב היקף המשרה של העובד ייעשה לפי 182 שעות עבודה, והיקף המשרה של העובד השעתי באותו חודש ייפגע בהשוואה לעובד החודשי;

שלא עובדים בחג לא יקבלו שכר על יום זה, בניגוד לעובדים

- עובדים שעתיים

חגים

• דמי

במשכורת. הם יהיו זכאים לדמי חגים רק לאחר שהועסקו במשך 3 חודשים לפחות, ורק אם העובד עבד ביום לפני החג וביום שאחרי החג (דרישה שלא חלה על עובדים חודשיים). כך יוצא, למעשה, שדווקא בתקופת החגים שבה ההוצאות גבוהות מהרגיל, שכר העובדים השעתיים יורד בכ,30%- גם אם הם היו זמינים לעבוד במשך כל התקופה;

- התשלום עבור דמי חופשה צריך להיות לפי ה"שכר הרגיל"

• תשלום בעבור חופשה שנתית

הממוצע של העובד, אבל עבור עובד שעתי החישוב הוא לפי שלושה חודשים אחרונים חלקי 90 – קרי חישוב קלנדרי שכולל גם את סופי השבוע שבהם העובד לא עובד. בצורה זו, יציאה לחופשה מורידה את שכרו של עובד השעות אשר יצא לחופש, עמוק מתחת לשכר המינימום, בשעה שחברו המועסק בשכר חודשי קבוע יכול להמשיך ולהסתמך על שכר המינימום החודשי;
• הודעה מוקדמת - עובד בשכר חודשי זכאי להודעה מוקדמת של יום בחודש ל6- חודשי העסקה ראשונים, ויומיים וחצי לכל חודש החל מהחודש השביעי ועד תום השנה הראשונה. כעבור שנה יהיה זכאי לחודש הודעה מוקדמת. לעומת זאת, עובד שעתי לכל היותר יגיע בתום השנה
הראשונה ל14- ימי הודעה מוקדמת, ורק בשנה הרביעית לעבודתו ישתווה לעובד במתכונת החודשית;
• התנודתיות בהיקף המשרה והפערים בשכר החודשי משפיעה גם על הזכויות הסוציאליות

הנגזרות מהשכר, ומובילה גם לפערים בהפקדות לפנסיה, בתשלום פיצויי הפיטורים, ובהפקדות לקרן השתלמות (כמו בענף הבנייה או הניקיון);
• זכויות נשים - הפגיעה בנשים היא חריגה במיוחד, בכמה מישורים:
- התגמולים המגיעים מהמוסד לביטוח לאומי נפגעים בגלל התנודתיות בהיקף המשרה, ומשליכים על גמלאות כמו למשל דמי הלידה;
- נשים חשופות יותר לפגיעה בהעסקה שעתית בפרט במקרים של צמצום שעות עבודה כמו למשל בהקשר של שמירת הריון מחשש לבריאותן או לבריאות העובר. נשים שאכן מפחיתות את שעות עבודתן אינן מפוצות על פגיעה זו;
- נשים לאחר חופשת לידה זכאיות להיעדר מעבודתן במשך שעה אחת ביום ("שעת הורות," מה שנקרא בעבר "שעת הנקה") ללא ניכוי משכרן, אם הן מועסקות במשרה מלאה כנהוג
במקום עבודתן, או עובדות 174 שעות חודשיות. מאחר שרוב העובדות השעתיות אינן
מועסקות במשרה מלאה (למשל, תומכות חינוך מועסקות ב83%- משרה), וגם לא מגיעות ל-
174 שעות חודשיות, הן אינן זכאיות לשעת הורות, והיעדרות מהעבודה תוביל לניכוי
משכרן;
- מעבר לכך, על פי הפניות שמגיעות לארגונים השונים עולה לא אחת שנשים בהיריון אשר מועסקות בתבנית העסקה שעתית לא נקראות יותר לעבודה ומפוטרות ב"פיטורים שקטים" בלי היתר מהממונה על עבודת נשים.
• העסקה קבלנית - חלק ניכר מהעובדים השעתיים (אך לא כולם) מועסקים בהעסקה קבלנית, דהיינו מקום העבודה בו הם מועסקים בפועל אינו המעסיק שלהם. לאחרונה מצא מבקר המדינה הפרות משמעותיות בהעסקתם של עובדי קבלן ב5- רשויות מקומיות,8 ומשרד העבודה עורך מזה שנה וחצי הליך RIA לתיקון עיוותים שקשורים להעסקה קבלנית, ובהם שרשורי קבלנים. בעיות נוספות הן תחלופה רבה של קבלנים, פיקוח דל מצד מזמיני השירות, העברת עובדים מחברה לחברה מעל לראשם על ידי נציגי החברה המחליפים חברות ועוד.
.18 לאור כל האמור לעיל, לעמדתנו יש לפעול באמצעים הבאים:
א. ראשית כל, ומעל הכל, יש להפסיק את האפשרות לעבוד בהעסקה שעתית באופן פיקטיבי. עובדים שעתיים היו אמורים להיות עובדים זמניים וארעיים בלבד, ויש לתקן את העיוות ההיסטורי ולפיו עובדים מועסקים כעובדים שעתיים או יומיים רק כדי להקטין עלויות העסקה, למרות שהם עובדים בהיקף ובוותק משמעותיים. יש לקבוע חזקה בחוק לפיה העסקה מעל היקף מסוים ולאורך פרק זמן מסוים, תהיה רק בהעסקה חודשית.
ב. שנית, יש לפעול לצמצום הפערים בחקיקה בין עובדים בשכר שעתי לעובדים בשכר חודשי. בתוך כך יש לתקן את חוק שכר המינימום, חוק הודעה מוקדמת, חוק עבודת נשים, וכיוצ"ב כאמור לעיל;
ג. שלישית, יש להידרש לבעיות המאפיינות העסקה קבלנית, לרבות הסדרת אחריות מזמין
השירות בעת שרשורי קבלים, מיסוד הקשר בין חברת הקבלן לעובד, התקנת תקנות לביצוע בדיקות תקופתיות לחיזוק מעורבות מזמין השירות ועוד;
ד. רביעית, לעניין שעת חירום יש להציע פתרון שיבטיח ודאות ביחס להגנה על השכר בגין
היעדרות בשל הנחיות חירום ולחוקק חוק להבטחת שכר בשעת חירום. הדבר נכון ביחס לכל העובדים במשק ונדרש במיוחד לעובדים בשכר שעתי, ששכרם תלוי בביצוע עבודה שלא בוצעה. בתוך כך יש ליתן הגנה גם על שינויים בהיקפי עבודה או משרה. לחלופין, יש ליצור פתרונות אחרים לעובדים שהכנסתם נפגעה בעת חירום עקב שינויי היקפי העסקה, כגון אימוץ מודל חל"ת גמיש או לאפשר לעובדים להגיש תביעות ישירות לפיצוי מקרן מס רכוש.
ה. לבסוף, יש לחייב את המעסיקים, לא רק בחירום אלא גם בשגרה, לדווח לביטוח הלאומי על אופן ההעסקה של העובדים ומספר שעות העבודה של עובדים שעתיים, וכך להבטיח את גיבוש
הנתונים ואיסופם מראש בכל הקשור לעובדים שעתיים, ולהעביר באופן ישיר את דיווחי
המעסיק לעובד, ובאופן דומה לרשויות השונות (ביטוח לאומי, קרנות הפנסיה) כדי שבשעת חירום יהיה ניתן לחשב את היקף הפיצוי על הפחתה באחוז המשרה.

בברכה,

מיכל תג'ר, עו"ד הקליניקה לדיני עבודה אוניברסיטת תל אביב
פנטה גורן היילו, עו"ד שדולת הנשים בישראל

בקי כהן קשת, עו"ד הפורום למאבק בעוני

דבי גילד-חיו, עו"ד האגודה לזכויות האזרח

דיאנה בארון, עו"ד קו לעובד
052-8381280
הילה שרון, עו"ד איתך-מעכי, משפטניות למען
צדק חברתי

____
עובדים, העסקה שעתית, פורום למאבק בעוני