לכבוד
שר האוצר
בצלאל סמוטריץ'
בעקבות הצהרותיך כי תביא להובלת משרד האוצר את תפישת היהדות ובמיוחד את העיקרון: "אם בְּחֻקֹּתַי תלכו ונתנה הארץ יבולה" אנו מבקשים להביא בפניך את הדברים הבאים:
1. גשם הברכה שהוא התוצאה המקראית של "אם בחוקתי תלכו" יורד בעתו על שדות אותם חרשו וזרעו בני האדם בזיעת אפם – על פי כל היכולות הטכנולוגיות והמקצועיות העומדות בפניהם ובוודאי תוך הקפדה על שכר שכיר ומתנות עניים, כפי שנאמר "עַשֵּׂר – בשביל שתתעשר" (בבלי תענית ט ותוס' שם שמדובר במעשר עני).
2. אם בְּחֻקֹּתַי תלכו – ונתתי גשמכם בעתם: חז"ל במקומות רבים מבהירים מי אחראים להורדת הגשם: בעוד תלמידי החכמים כשלו בתפילתם להורדת הגשם היו אלו שעסקו בצמצום פערים ועזרה לחלשים שהביאו את הברכה: כאשר רב לא הצליח בתפילתו להורדת הגשם היה זה המורה שלימד בני עניים כבני עשירים כאחד ודאג אף ללמד ילדי עניים בחינם שבזכותו נשברה הבצורת ובמקרה אחר היה זה מי שדאג לצורכי קידוש והבדלה לעיירה ענייה (בבלי תענית) . וכן, רבי תנחומא (ויקרא רבה לד) הצליח בבקשותיו לגשמי ברכה רק לאחר שגזר שכל העם יתנו צדקה והפליא זה שדאג לגרושתו (חד הוריות), ולבסוף, אבא חלקיה נכדו של חוני המעגל – "מוריד הגשם" המפורסם ביותר לימד את תלמידי החכמים שבאו לשחר על פתחו מוסר עבודה מהו . בסופו של דבר הגיעו העננים דווקא מצד אשתו כיוון שידעה יותר ממנו איך לתת לעני את התמיכה המדויקת לה הוא זקוק מתוך כבוד אנושי אישי ולא מצדקה כמו זו שאנו רואים אצל אלו העומדים בתור לבתי תמחוי ולחבילות מזון (בבלי שם).
3. פרשת בחקותי ממשיכה בחטיבה אחת את פרשת "בהר סיני" בה המצווה המרכזית היא "שמיטה". גם בברכות ובקללות קיומה של השמיטה מבטיח שגשוג ואי קיומה - גלות. מצווה זו היא כלכלית חברתית ממדרגה ראשונה, שנאמר : "ואכלו אביוני עמיך" וכפי שמסכם הרמב"ם: לחמלה על כל בני אדם והרחבה לבני אדם כולם ...בתיקון הפרנסה והכלכלה" (מו"נ חלק ג פרק לט).
4. הדאגה לעניים היא הבסיס המרכזי ביהדות להביא את ברכת ה'. כפי שמסכם הטור (יו"ד רמז): ואל יעלה בלבו עצה לומר איך אחסר ממוני ליתנו לעניים? ... כי הדבר בדוק ומנוסה כי בשביל הצדקה שנותן לא יחסר לו אלא אדרבה תוסיף לו עושר וכבוד ... וכתיב (מלאכי ג') "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי עליכם ברכה עד בלי די ".
מכאן שהמצפים לברכת ה' במעשיהם ובפרט בתחום הכלכלי חייבים להפנות משאבים – תקציבים מספיקים – לרווחה, למאבק בעוני ולצמצום פערים.
"על שלושה דברים העולם עומד: על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים" (משנה אבות). על העבודה ללא צדק וגמילות חסדים נאמר, למשל, "למה לי רוב זבחכם יאמר ה'... למדו היטב דרשו משפט, אשרו חמוץ שפטו יתום, ריבו אלמנה." (ישעיהו א). כידוע, כל דברי הנביאים עמוסים ברעיון זה ולכך מתכוונת מגילת העצמאות באומרה "ברוח חזונם של נביאי ישראל". על התורה הנלמדת ולא מיושמת ברוחה האמיתי של צדק וחסד נאמר "כל האומר אין לו אלא תורה בלי גמילות חסדים, אפילו תורה אין לו ". (בבלי יבמות קט). עיקרון שמירה על חברה צודקת ובעלת ערבות הדדית עולה מכל דברי הנביאים אולם למול קובעי המדיניות ראוי לקבע זאת אינטגראלית . כל יחיד מוזהר "ומבשרך לא תתעלם" אולם על קובעי המדיניות ישנה חובה מיוחדת לשמוע את החלשים. כאשר הצעקה תגיע מהשטח ללא מענה, יהיה זה הקב"ה שישמע, כפי שנאמר "והיה כי יצעק אלי ושמעתי" . מסבירים המדרש והפרשנים: שאומר אלוקים "אוי שאני צריך לשמוע " - "ואנקום אותו ממך" (עפ"י רמב"ן שמות כב). כלומר כאשר שוועת העניים לא נשמעת למול ממשלה יהודית פירושו של דבר שהקב"ה חוזר ופורע מהם ומישראל. על כן מְּצֻוָּה הממשלה לשמוע את מצוקות העניים תדיר. דבר זה מחייב כי תקום רשות למאבק בעוני שתהה נשמעת ומשמעותית בעבודת משרד האוצר. כמו הנביא העומד בפתח וזועק לשרים "מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו" (ישעיהו ג, יג–טו)- חובה להקים רשות שתהיה חלק מהממשלה ותהיה שותפה לכל ההחלטות המתקבלות שיש להם השפעה על מעמד העניים בישראל.
עוני אינו נתון סטטיסטי אלא מצב קיומי מחפיר, "עני חשוב כמת". לחיות בעוני פירושו לחיות בחוסר כבוד בסיסי עד כדי פגיעה בצלם אלוקים. העניים (ולצערנו גם חלק מהמעמד הבינוני) עסוקים בהישרדות יום יומית שלא מאפשרת התפתחות אישית ורוחנית ופוגעת קשה בגידול הילדים. לצערנו רבים מאוד נמצאים במצב זה במיוחד לאור המחירים המאמירים מיום ליום , הם מודרים מהחברה כמו מתים וכפי שבעל המאה הוא בעל הדעה כך העני קולו מושתק. השר סמוטריץ', הצהרת שאינך רואה את עצמך נתון להשפעות האליטה של בעלי ההון – זה המקום להילחם בתופעת הון שלטון ולהשמיע את קולם של המוחלשים באמת, הן בשיתוף ציבור, הן ברשות למאבק בעוני והן בנגישות שפתית ודיגיטלית מודעת עוני. לשבור את המונופולים הגדולים הגורמים ליוקר המחיה. ההולכים בדרכי האל זוכרים "מה הוא חנון אף אתה היה חנון " (בבלי סוטה יד) וראוי שיזכרו גם בהקשר זה את הפסוק שהזכרנו: "והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני." (שמות כב)
אנו מבקשים להאיר על עוד נושאים רבים נוספים אשר לדעתנו ראוי ללמוד אודותם מהיהדות, כמו מצב הדיור הציבורי לעומת ההכנסות האדירות של המדינה מקרקעות המדינה שנגאלו מצדקה, מאבק כנגד הפקעות שערים ויוקר המחיה, דאגה למזון לכל דכפין ועוד. אולם הגיליון קצר, על כן נבקש לקיים עמך שיח בעניין.
לסיום נזכיר את דברי הנביא (ישעיהו נח), המהדהדים עד היום: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח."
___
מכתב רבנים, כלכלה יהודית
שר האוצר
בצלאל סמוטריץ'
בעקבות הצהרותיך כי תביא להובלת משרד האוצר את תפישת היהדות ובמיוחד את העיקרון: "אם בְּחֻקֹּתַי תלכו ונתנה הארץ יבולה" אנו מבקשים להביא בפניך את הדברים הבאים:
1. גשם הברכה שהוא התוצאה המקראית של "אם בחוקתי תלכו" יורד בעתו על שדות אותם חרשו וזרעו בני האדם בזיעת אפם – על פי כל היכולות הטכנולוגיות והמקצועיות העומדות בפניהם ובוודאי תוך הקפדה על שכר שכיר ומתנות עניים, כפי שנאמר "עַשֵּׂר – בשביל שתתעשר" (בבלי תענית ט ותוס' שם שמדובר במעשר עני).
2. אם בְּחֻקֹּתַי תלכו – ונתתי גשמכם בעתם: חז"ל במקומות רבים מבהירים מי אחראים להורדת הגשם: בעוד תלמידי החכמים כשלו בתפילתם להורדת הגשם היו אלו שעסקו בצמצום פערים ועזרה לחלשים שהביאו את הברכה: כאשר רב לא הצליח בתפילתו להורדת הגשם היה זה המורה שלימד בני עניים כבני עשירים כאחד ודאג אף ללמד ילדי עניים בחינם שבזכותו נשברה הבצורת ובמקרה אחר היה זה מי שדאג לצורכי קידוש והבדלה לעיירה ענייה (בבלי תענית) . וכן, רבי תנחומא (ויקרא רבה לד) הצליח בבקשותיו לגשמי ברכה רק לאחר שגזר שכל העם יתנו צדקה והפליא זה שדאג לגרושתו (חד הוריות), ולבסוף, אבא חלקיה נכדו של חוני המעגל – "מוריד הגשם" המפורסם ביותר לימד את תלמידי החכמים שבאו לשחר על פתחו מוסר עבודה מהו . בסופו של דבר הגיעו העננים דווקא מצד אשתו כיוון שידעה יותר ממנו איך לתת לעני את התמיכה המדויקת לה הוא זקוק מתוך כבוד אנושי אישי ולא מצדקה כמו זו שאנו רואים אצל אלו העומדים בתור לבתי תמחוי ולחבילות מזון (בבלי שם).
3. פרשת בחקותי ממשיכה בחטיבה אחת את פרשת "בהר סיני" בה המצווה המרכזית היא "שמיטה". גם בברכות ובקללות קיומה של השמיטה מבטיח שגשוג ואי קיומה - גלות. מצווה זו היא כלכלית חברתית ממדרגה ראשונה, שנאמר : "ואכלו אביוני עמיך" וכפי שמסכם הרמב"ם: לחמלה על כל בני אדם והרחבה לבני אדם כולם ...בתיקון הפרנסה והכלכלה" (מו"נ חלק ג פרק לט).
4. הדאגה לעניים היא הבסיס המרכזי ביהדות להביא את ברכת ה'. כפי שמסכם הטור (יו"ד רמז): ואל יעלה בלבו עצה לומר איך אחסר ממוני ליתנו לעניים? ... כי הדבר בדוק ומנוסה כי בשביל הצדקה שנותן לא יחסר לו אלא אדרבה תוסיף לו עושר וכבוד ... וכתיב (מלאכי ג') "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי עליכם ברכה עד בלי די ".
מכאן שהמצפים לברכת ה' במעשיהם ובפרט בתחום הכלכלי חייבים להפנות משאבים – תקציבים מספיקים – לרווחה, למאבק בעוני ולצמצום פערים.
"על שלושה דברים העולם עומד: על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים" (משנה אבות). על העבודה ללא צדק וגמילות חסדים נאמר, למשל, "למה לי רוב זבחכם יאמר ה'... למדו היטב דרשו משפט, אשרו חמוץ שפטו יתום, ריבו אלמנה." (ישעיהו א). כידוע, כל דברי הנביאים עמוסים ברעיון זה ולכך מתכוונת מגילת העצמאות באומרה "ברוח חזונם של נביאי ישראל". על התורה הנלמדת ולא מיושמת ברוחה האמיתי של צדק וחסד נאמר "כל האומר אין לו אלא תורה בלי גמילות חסדים, אפילו תורה אין לו ". (בבלי יבמות קט). עיקרון שמירה על חברה צודקת ובעלת ערבות הדדית עולה מכל דברי הנביאים אולם למול קובעי המדיניות ראוי לקבע זאת אינטגראלית . כל יחיד מוזהר "ומבשרך לא תתעלם" אולם על קובעי המדיניות ישנה חובה מיוחדת לשמוע את החלשים. כאשר הצעקה תגיע מהשטח ללא מענה, יהיה זה הקב"ה שישמע, כפי שנאמר "והיה כי יצעק אלי ושמעתי" . מסבירים המדרש והפרשנים: שאומר אלוקים "אוי שאני צריך לשמוע " - "ואנקום אותו ממך" (עפ"י רמב"ן שמות כב). כלומר כאשר שוועת העניים לא נשמעת למול ממשלה יהודית פירושו של דבר שהקב"ה חוזר ופורע מהם ומישראל. על כן מְּצֻוָּה הממשלה לשמוע את מצוקות העניים תדיר. דבר זה מחייב כי תקום רשות למאבק בעוני שתהה נשמעת ומשמעותית בעבודת משרד האוצר. כמו הנביא העומד בפתח וזועק לשרים "מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו" (ישעיהו ג, יג–טו)- חובה להקים רשות שתהיה חלק מהממשלה ותהיה שותפה לכל ההחלטות המתקבלות שיש להם השפעה על מעמד העניים בישראל.
עוני אינו נתון סטטיסטי אלא מצב קיומי מחפיר, "עני חשוב כמת". לחיות בעוני פירושו לחיות בחוסר כבוד בסיסי עד כדי פגיעה בצלם אלוקים. העניים (ולצערנו גם חלק מהמעמד הבינוני) עסוקים בהישרדות יום יומית שלא מאפשרת התפתחות אישית ורוחנית ופוגעת קשה בגידול הילדים. לצערנו רבים מאוד נמצאים במצב זה במיוחד לאור המחירים המאמירים מיום ליום , הם מודרים מהחברה כמו מתים וכפי שבעל המאה הוא בעל הדעה כך העני קולו מושתק. השר סמוטריץ', הצהרת שאינך רואה את עצמך נתון להשפעות האליטה של בעלי ההון – זה המקום להילחם בתופעת הון שלטון ולהשמיע את קולם של המוחלשים באמת, הן בשיתוף ציבור, הן ברשות למאבק בעוני והן בנגישות שפתית ודיגיטלית מודעת עוני. לשבור את המונופולים הגדולים הגורמים ליוקר המחיה. ההולכים בדרכי האל זוכרים "מה הוא חנון אף אתה היה חנון " (בבלי סוטה יד) וראוי שיזכרו גם בהקשר זה את הפסוק שהזכרנו: "והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני." (שמות כב)
אנו מבקשים להאיר על עוד נושאים רבים נוספים אשר לדעתנו ראוי ללמוד אודותם מהיהדות, כמו מצב הדיור הציבורי לעומת ההכנסות האדירות של המדינה מקרקעות המדינה שנגאלו מצדקה, מאבק כנגד הפקעות שערים ויוקר המחיה, דאגה למזון לכל דכפין ועוד. אולם הגיליון קצר, על כן נבקש לקיים עמך שיח בעניין.
לסיום נזכיר את דברי הנביא (ישעיהו נח), המהדהדים עד היום: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח."
___
מכתב רבנים, כלכלה יהודית