מושב הקיץ הינו מושב קצר, הוא מתרחש מחד גיסא בעת מלחמה ומאידך גיסא בעת משבר חברתי כלכלי קשה. בדוח קצר זה ביקשנו להביא בנקודות את הסוגיות החברתיות שעלו. בכל נושא פתחנו בתמצית המצב, אחרי כן בפירוט הדיונים שהתקיימו ולבסוף במחשבה שלנו - מה דרוש הלאה.
1. הרשות למאבק בעוני
א. עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק הרשות למאבק בעוני.
ב. התקיים דיון בוועדת העבודה והרווחה (4.6).
ג. מה צריך לקרות?: מצד אחד, הצעת החוק צריכה לעבור עוד 2 קריאות, וכן לקבל תקציב בתקציב 2025. מצד שני, החוק מצריך תיקונים על מנת שלא יהפכו את הרשות לאמצעי להפעלת עמותות במקום לקביעת מדיניות, ושלא יבטלו את המועצה לביטחון תזונתי אגב חקיקת החוק.
2. מחירי מזון - פיקוח על מחירים ויבוא
א. שרי האוצר והכלכלה לא הכניסו ולו מוצר אחד לפיקוח, ומחירי המזון המשיכו לעלות.
קודמה רפורמת "טוב לישראל טוב לאירופה" וחוקקו שני תיקונים לחוק הגנת הצרכן. במקביל התבצע קיצוץ בתמיכה כספית בביטחון תזונתי: התקציב המתוקן ל2024 עבר לפני המושב ובו קיצוץ של 50% בכסף לתווי מזון, מ700 מיליון ל350 מיליון ₪. בנוסף על כך, לא סיימו לחלק את הכספים שנותרו ב2024, ו"ועדת המנכ"לים" לא גיבשה קריטריונים לחלוקת תווי המזון. כמו כן התבשרנו על קיצוצים נוספים ברווחה, בבריאות ובחינוך.
ב. התקיימו שני דיונים בוועדות לביקורת המדינה (1.7, 9.7) ודיון בוועדת הכספים (15.7) על הצורך בהכנסת מזונות בסל המזון של משרד הבריאות לפיקוח על מחירים.
* התקיימו דיונים בוועדת הבריאות להסרת בירוקרטיה לייבוא מזון: "מה שטוב לאירופה טוב לישראל." המטרה היא הורדת מחירים. צריך לראות אם אכן זה יועיל - הדבר לא ברור מניסיון העבר במוצרים שהחלו לייבא, כמו החמאה.
* ביוני היה דיון בוועדת הבריאות בבקשה לפיקוח על מוצרי מזון בסיסיים בבתי חולים. באוצר טענו שהפיקוח יפגע באיתנות הפיננסית של בתי החולים במידה ולא יגבו שכירות גבוהה ויאפשרו מחירים גבוהים. ביקשו לקבל תוך שבועיים מענה ממשרד הכלכלה לגבי האפשרות לפקח על המחירים.
* עברה הצ"ח פרטית של ח"כ דוד ביטן - תיקון לחוק הגנת הצרכן - השפעה בלתי הוגנת בעת חירום (2.7). החוק מאפשר לשר הכלכלה להכריז על תקופה שבה יש חשש להשפעה בלתי הוגנת ולבחור מוצרים חיוניים לרשימה שתפורסם. אם אחרי כן ימכרו מוצרים במחיר העולה באופן "חריג וניכר". קביעת מנגנון וסכומי עיצומים - יש בתיקון זה להעביר מסר רצוי לשוק. יחד עם זאת לא שמענו ששר האוצר הכריז על מצב זה, וגם אם יעשה כן, השוק זקוק לפיקוח על מחירים גם אם העלייה אינה "חריגה ניכרת". כמו כן נכנס תיקון לחוק הגנת הצרכן (הפרה בנסיבות מחמירות) - תיקון חשוב, שאינו מתמקד במי שחי בעוני אלא בתרמית, אך גם תיקון זה מבורך.
ג. השרים צריכים להוסיף מוצרים לפיקוח על המחירים - צריכים להיות מהלכים ממשיים כנגד הריכוזיות במשק. היות וזה לא קורה, הכנסת צריכה להתערב (כגון בהצעות חוק) - לצערנו אחנו תשעה חודשים לתוך המלחמה, והנושא מדשדש. ניצוץ תקווה עלה בדיון בוועדת הביקורת, כאשר נציג משרד הכלכלה אמר שיבדוק נתונים לקראת המלצות לוועדה לפיקוח על המחירים. לאור זאת אנו מזמינים את הציבור להראות שעליית מחירי המזון פרועה ומצדיקה פיקוח - בהצטרפות למשחק שלנו: מצא את המחיר הגבוה.
3. הצלת מזון
א. ועדת העבודה והרווחה (16.7) העבירה בקריאה ראשונה הצעה מחייבת רשויות ציבוריות עם 500 סועדים ויותר לתרום עודפי מזון.
ב. התקיימו שני דיונים בוועדת העבודה בהצ"ח פרטית של ינון אזולאי.
ג. הצעת החוק צריכה לעבור קריאה שנייה ושלישית, והוועדה צריכה להבטיח כי לא יוכנסו סירבולים בירוקרטיים, כגון חובת מכרז, ולא תהא דרך קלה להתחמק מהחובה.
4. דיור ודיירי דיור ציבורי
א. לא קודמו פתרונות דיו"צ, לא הכירו בדיירים ממשיכים או באפשרות של דיירי דיו"צ לרכוש את בתיהם, כן נתנו מענים נקודתיים. שוק הדיור הכללי - השכירות פרוצה, בעת הפינוי מחירים האמירו בלא היגיון.
ב. התקיימו דיונים בוועדת העלייה והקליטה. בוועדה לחצו על משרדי העלייה והשיכון להימנע ממעבר בכפייה של קבוצה קטנה של קשישים מדירות עמידר להוסטל. אגב כך היתה קריאה חשובה ביותר של יו"ר הוועדה למשרד השיכון לפעול על פי מינהל תקין ובאופן המכבד את הדיירים - בכתב ובשקיפות - דבר שלא נעשה קודם.
* כפר שלם - ועדת הפנים והגנת הסביבה הגישה הצעת חוק פרטית בעבור פינוי ובינוי אזורי שיקום - כפר שלם לפיצוי הדיירים והזכאים כפר שלם, בשלב זה ההצעה בהכנה לקריאה ראשונה.
*התקיים דיון בוועדה למעמד האישה על דיור ציבורי לנפגעות אלימות (1.7), בו הוצג נוהל חדש של משרד השיכון, המאפשר במקרים קיצוניים להגיע לוועדת חריגים בשל אלימות.
* התקיימו דיונים על שכירות למפונים. לא היה ניסיון להגביל את דמי השכירות והארעיות בה נתונים השוכרים המפונים לחסדי בעלי הדירות. במסגרת הדיון הועלו פתרונות של מענק אכלוס והתארגנות, אך לא הוצע פתרון לעלייה בשכר דירה והמשך תשלום דמי השכירות.
* התקיים דיון על קשישים דיירי דיו"צ – מפונים, כאשר בשורה התחתונה לא ויתרו על החובה של הקשישים המפונים להגיש בקשה על מנת לקבל פטור מתשלום שכירות, אף שהנתונים מצויים בידי משרד השיכון.
* מבקר המדינה הוציא דוח חריף (23.7) על גידול הממתינים הזכאים לדיור הציבורי ב16%. כמו כן זמן ממוצע לקבלת דירה עלה מ31 חודשים ל35. ב8 השנים האחרונות נרכש רק שליש ממספר הדירות לעומת אלו שנמכרו.
*התקיים דיון על שוכרים ומשכירים באזורי פינוי בוועדת הכספים (1.7), אולם לא הוצעו כל פתרונות.
ג. צריך לחוקק חוקים המעניקים מעקב ופיקוח רב יותר על שכירות. היה צריך להטיל פיקוח על מחירי שכירות באזורים אליהם מגיעים דיירים שפונו בעת המלחמה וכן הסדרה לגבי אזור בפינוי. צריך מענה של ממש בתחום הדיור הציבורי בהשקעה בבנייה ורכישה של דירות.
5. חוק פסיקת ריבית
א. תקנות שיזיקו לחייבים.
ב. ב13.11.23 עבר תיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה, שהביא מזור לאנשים שחובותיהם תופחים בלי כל סיבה בשל ריבית גבוהה. במושב הנוכחי (21.7) הביאו לוועדת הכספים תקנות ה"מאזנות" את התיקון לחוק, כך שהריבית על חובות תעלה. התקנות ייכנסו לתוקף יחד עם החוק ב1.10.24.
ג. ראוי להבחין בין נושים שונים בעת קביעת הנזק שלהם מהפסד אי קבלת כספם במועד. יש כאן יש הטבה לגדולים על חשבון היחידים והחייבים. כמו כן ראוי כי הריבית השקלית תיקח 50% מהריבית הבנקאית ו50% מהריבית שעולה לחברות הגדולות לגייס כסף.
6. הוצאה לפועל
א. מול ההרעה בריביות ישנם כמה תיקונים שנועדו לסייע לחייבים.
ב. בוועדת חוקה, חוק ומשפט (18.7) נדונו - ובמליאה צפויים לעבור השבוע - תיקונים המונעים התעשרות עורכי דין על ידי הגבלת שכר טרחה ומניעת עיקול נכסים של אנשים בביתם בלא תועלת ממשית לנושים ותנאים נוספים. כמו כן יהיו מוגנים מעיקול טלפונים ניידים ומחשבים ניידים של החייב ובני משפחתו.
ג. אנו מברכים על השינויים הללו שהגיעה שעתם - אין מקום לעיקול מטלטלין בבתים - הדבר אינו אלא כלי עונשי ואין לו הצדקה כלכלית.
7. נגישות זכויות דיגיטליות:
א. אושר לקריאה ראשונה הצ"ח הבטחת שירותים ממשלתיים נגישים לאוכלוסיות המתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים.
ב. ועדת המדע והטכנולוגיה (21.7) אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים. על פי ההצעה, גופים ציבוריים המספקים שירותים לציבור באמצעים דיגיטליים, יחויבו במתן מענה הולם לאדם המתקשה בשימוש באמצעים אלה, ומודיע כי הוא מעוניין בכך. כמו כן תחול חובת שליחת הודעות קוליות למי שאינו מקבל מסרונים כתובים.
ג. הצעה זו צריכה לעבור קריאות ראשונה, שנייה ושלישית. כמו כן ראוי לתת מענים להרחבת האפשרויות בקהילות שונות בדגש על החברה הבדואית - שרבים בה הינם ללא אינטרנט או אף קווי טלפון וחשמל בבתים.
8. זכויות לבדואים בנגב
א. הבדואים הם האוכלוסייה החיה בעוני הקשה ביותר ובה נמצא שיעור חסרי הביטחון התזונתי הנפוץ ביותר במדינה. התקיים יום נגב בכנסת - ביום 25 ביוני.
ב. התקיימו דיונים בוועדות בריאות, חינוך, נגב גליל, כלכלה (חשמל), עבודה (לשכות תעסוקה בנגב).
* בוועדת המדע והטכנולוגיה הועלתה בדיון דרישה לקידום מחקר ופיתוח באזור. כמו כן העלו חוקרים ומרצים מאוניברסיטאות ומכללות את הצורך הדחוף בתמרוץ חוקרים בנגב להשתלב בעולם האקדמיה.
* ועדת העבודה והרווחה קיימה דיון ביום 25.6 לציון יום הנגב, שבו הועלה נושא לשכות התעסוקה בחברה הבדואית. בסיכום הוועדה נדרשה להשלים מידע והתייחסות של שירות התעסוקה ומשרד הכלכלה.
ג. יש צורך במענים רבים לתיקון הפערים הקשים. בין היתר העלינו הצעה בעניין פטור מהתייצבות בכל שבוע בלשכת התעסוקה למי שצריכה ללכת יותר מ1.5 ק"מ ברגל לתחנה הקרובה של תחב"צ, או יותר מ20 ק"מ מרחק ללשכה הקרובה.
9. פערי מרכז פריפריה
א. פערים חברתיים כלכליים עצומים מאפיינים את מדינת ישראל בכלל ואת הפריפריה מול המרכז בפרט.
ב. הנושא נדון רבות בוועדה המיוחדת לצמצום פערים בפריפריה, ובין היתר נדונו פערים בתוחלת חיים ושירותי בריאות, בהכשרות מקצועיות ועוד:
• נמצא פער במספר תחנות הפיס (8.7), כך באשכולות 1-4 (העניים ביותר) יש יותר תחנות ויותר מכירות. יו"ר הועדה ביקש עוד מידע ממפעל הפיס אודות חלוקת הרווחים והתמריצים לתחנות.
• פערים בתחום הביטוח בין הפריפריה למרכז. בדיון (10.6) עלו בין היתר טענות לחסימה והפסקת עבודה של חברות הביטוח עם סוכני ביטוח מהחברה הערבית, וכן על מיעוט רופאים המוכרים על ידי חברות הביטוח באזורי פריפריה.
• גידול משמעותי בהיפגעות ילדים בתאונות בפריפריה (3.6) - נתונים מדאיגים מצביעים על הפקרת ילדים והזנחתם. בהתערבות משרד החינוך והרשות לבטיחות בדרכים הוצעו העלאת מודעות וקידום הטיפול, הן במשרד החינוך והן ברשות לבטיחות בדרכים.
• הכשרות מקצועיות מטעם המדינה ביישובי המכרז לעומת הפריפריה. הדיון (24.6) עסק בצורך ליזום תכנית הכשרות מקצועיות בשיתוף מעסיקים, הכוללת עדיפות בהקצאות המשאבים למעסיקים בפריפריה, נוכח פערים ומחסור באנשי מקצוע בפריפריה וחסמים שיש להסיר כדי לצמצם פערים.
ג. הדיונים שהתקיימו בעיקר מצביעים על הפערים, דבר חשוב בפני עצמו, אך לרוב לא קיימים פתרונות לשיפור המצב.
10. הזכות למים
א. יש משבר באספקת המים בחלק מהשכונות הערביות בירושלים, כמו כן צפויה העלאה בתעריפי המים לצרכן הביתי.
ב. התקיים דיון בוועדת הכלכלה (9.7) בו קרא היו"ר להקמת שולחן עגול ולמצוא פתרונות. גם נאמר ששוקלים להעלאות לצרכנים כדי להוזיל לחקלאים, כי המדינה לא מוכנה לממן זאת.
ג. מים הינם בבחינת זכות בסיסית - יש לטפל בדחיפות בתשתיות, בהסכמים ובכל הדרוש להבטיח באופן מיידי אספקת מים לכל התושבים. כמו כן על המדינה לסבסד המים לחקלאות מתאימה וגם לצרכנים מעוטי יכולת.
11. סוגיות אגב המלחמה בעלות השלכות "חברתיות כלכליות".
א. ברור כי למלחמה השלכות כלכליות חברתיות, אולם אנו מתמקדים באוכלוסיות החיות בעוני ולא בכלל האוכלוסייה. הוטלה הגבלה על שכ"ט עו"ד בתביעות נפגעי איבה, שיש בה להקל על נפגעי איבה. מאידך נדונו ולא התקבלו פתרונות לגבי תושבי קו העימות בצפון אשר לא פונו.
התושבים לא פונו, ולפיכך אינם זכאים לסל ההטבות, אולם גם להארכת דמי אבטלה אינם זכאים, גם כאשר מקום העבודה מפונה! האוצר השיב שהמעסיק רשאי לסייע להם.
ב. התקיימו דיונים בוועדת נגב גליל (7.5), וועדת הרווחה (28.5, 15.7). למפונים מהצפון לא נתנו מענה אחר בדיקה (עמדת האוצר היא כי אין קריטריון מאבחן שמאפשר לסייע להם בלי שחלילה יסייעו גם לאחרים).
* תושבי הדרום והצפון שהתפנו באופן עצמאי למגורים שלא במימון המדינה ככל הנראה יהיו זכאים למענק אכלוס (דיון בפגרה).
ג. לא עולה על הדעת שמשאירים עובדים שנפגעו ישירות בגלל המלחמה לחסדי מעסיקיהם -אשר לרוב אינם מסוגלים לסייע, ומכל מקום אינם חייבים לעשות כן. יש לקבוע זכויות לתושבי קו העימות השכירים, לרבות הארכת דמי אבטלה.
13. מיצוי זכויות
א. באוכלוסיות המוחלשות יש בעיה קשה של אי מיצוי זכויות. 45% מהזכאים להשלמת הכנסה לא ממששים אותה - לפי הביטוח לאומי.
ב. התקיימו דיונים בוועדה לצמצום פערים, בה היו"ר קרא להקמת גוף מתכלל למיצוי זכויות. * בוועדה לפניות הציבור התקיימו דיונים על חוסר נגישות דיגיטלית.
• * עבר חוק, אחרי דיון בוועדת הכלכלה (15.7), המחייב הודעה לציבור על סגירת סניפי בנקים. הקשבה לציבור היא חשובה, אנו בספק אם די בהודעה והמתנה לתלונות של הציבור.
* בוועדת המדע ובוועדת העבודה התקיימו דיונים לרבות ביחס לחברה הערבית והבדואית. בין היתר התקיים דיון על העדר לשכות תעסוקה זמינות. בעקבות זאת פנינו בהצעה למשרד הפנים לצמצום חובת ההתייצבות במקרים מתאימים.
ג. החברה האזרחית עוסקת במיצוי זכויות, מרכזי עוצמה הוקמו בעקבות דוח אלאלוף - אך דווקא עכשיו, הגדילו הפריסה של מרכזי עוצמה לכלל הישובים מבלי להגדיל את התקציב למרכזי עוצמה, דבר ששוב יהפוך את השירות הציבורי לפחות טוב, ושוב יוכלו לבקר את השירות הציבורי ולדרוש הפרטה. יש להגדיל התקציב למרכזי עוצמה, וכן לפעול בכל משרד ומשרד למיצוי זכויות אקטיבי.
14. עובדים פגיעים - זכויות עבודה
הארכת זמן לתביעה
א. הארכת מועד לתביעה בגין פגיעה בשוויון זכויות בעבודה. אנשים מאוכלוסיות מוחלשות ועניות פעמים רבות מתעכבים במיצוי זכויותיהם, ולכן הארכת זמן לתביעה מיטיבה עימם.
ב. התקיים דיון בוועדת העבודה, בו עברה בקריאה ראשונה הארכת זמן לתביעה מ3 ל5 שנים.
ג. זהו שינוי מבורך, ראוי לשקול הארכת מועדים להגשת תביעות גם בביטוח לאומי בגין אירועים ביטוחיים.
איסור ניכויים
א. היום עובדים מוחלשים בתחום הקמעונאי מוצאים עצמם משלמים על חוסרים בקופה/שבירת כוס.
ב. בוועדת העבודה דנו והעבירו לקריאה ראשונה הצעת חוק להגנת השכר.
ג. זה חוק חשוב, ונקווה שיעבור במושב הבא.
הרחבת ההגנה על עובדים בענף הבניה
א. עובדים שנפגעים הם לרוב עובדים עניים ו/או מוחלשים, אשר נעתרים ללחץ המופעל עליהם לפעול באופן מסוכן.
ב. הוגשו תקנות בטיחות בעבודה (עבודות בנייה) שנדונו בוועדת העבודה. יצויין כי גם קודמו תמריצים לעבודה בתחום הבניין.
ג. יש לקדם התקנות ולהבטיח שנוסחן אכן יביא להטלת אחריות על בכירים בחברות היזמיות והקבלניות וייסד תפקיד חדש של מי שאחראי על בטיחות העובדים בשטח.
עובדים שעתיים
א. עובדים שעתיים לא נכללו במענים שהמדינה נתנה לתקופת המלחמה. הונחה הצעת חוק להגבלת התקופה בה ניתן לעבוד במקום עבודה כעובד שעתי, בהובלת ח"כ נעמה לזימי ובהצטרפות 30 ח"כים.
ב. התקיים דיון בוועדת הכספים בעניין העובדים השעתיים (18.6). בדיון היו"ר גפני אמר שיצטרף להצ"ח בעניין זה.
ג. הצעת החוק צריכה להפוך לחוק וכן העובדים השעתיים חייבים להיות כלולים במענים לשעת חירום.
*יצויין כי במושב זב גם אושרה (17.6) לקריאה ראשונה הצ"ח המעניקה אפשרות לימי מחלה עבור פג מאושפז.
15. חיסכון לכל ילד
התוכנית להעברת חלק מקצבת הילדים לחיסכון התבררה כבעלת פגם, והביאה להגדלת הפערים בין שכבות סוציו-אקונומיות. מי שהיה לו כסף, הפקיד עוד (הכפיל את החיסכון) כשהעלויות על חשבון המדינה - הטבה ממנה לא נהנו מי שאין להם כסף, וגם אפיקי ההשקעה השונים יצרו פערים.
ב. בוועדת הכספים דנו והעבירו לקריאה שניה ושלישית (3.7) תיקון בעניין השקעת הכספים וברירת המחדל.
ג. יש כאן תיקון חלקי של המצב, ויש צורך בהשקעה משמעותית של המדינה בהפסקת העוני הבין דורי ובמימון אפשרויות של ממש למי שגדל במשפחה בעוני.
בקי כהן קשת, עו"ד
הפורום למאבק בעוני
___
כנסת, סיכום, צדק חברתי, פורום למאבק בעוני
1. הרשות למאבק בעוני
א. עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק הרשות למאבק בעוני.
ב. התקיים דיון בוועדת העבודה והרווחה (4.6).
ג. מה צריך לקרות?: מצד אחד, הצעת החוק צריכה לעבור עוד 2 קריאות, וכן לקבל תקציב בתקציב 2025. מצד שני, החוק מצריך תיקונים על מנת שלא יהפכו את הרשות לאמצעי להפעלת עמותות במקום לקביעת מדיניות, ושלא יבטלו את המועצה לביטחון תזונתי אגב חקיקת החוק.
2. מחירי מזון - פיקוח על מחירים ויבוא
א. שרי האוצר והכלכלה לא הכניסו ולו מוצר אחד לפיקוח, ומחירי המזון המשיכו לעלות.
קודמה רפורמת "טוב לישראל טוב לאירופה" וחוקקו שני תיקונים לחוק הגנת הצרכן. במקביל התבצע קיצוץ בתמיכה כספית בביטחון תזונתי: התקציב המתוקן ל2024 עבר לפני המושב ובו קיצוץ של 50% בכסף לתווי מזון, מ700 מיליון ל350 מיליון ₪. בנוסף על כך, לא סיימו לחלק את הכספים שנותרו ב2024, ו"ועדת המנכ"לים" לא גיבשה קריטריונים לחלוקת תווי המזון. כמו כן התבשרנו על קיצוצים נוספים ברווחה, בבריאות ובחינוך.
ב. התקיימו שני דיונים בוועדות לביקורת המדינה (1.7, 9.7) ודיון בוועדת הכספים (15.7) על הצורך בהכנסת מזונות בסל המזון של משרד הבריאות לפיקוח על מחירים.
* התקיימו דיונים בוועדת הבריאות להסרת בירוקרטיה לייבוא מזון: "מה שטוב לאירופה טוב לישראל." המטרה היא הורדת מחירים. צריך לראות אם אכן זה יועיל - הדבר לא ברור מניסיון העבר במוצרים שהחלו לייבא, כמו החמאה.
* ביוני היה דיון בוועדת הבריאות בבקשה לפיקוח על מוצרי מזון בסיסיים בבתי חולים. באוצר טענו שהפיקוח יפגע באיתנות הפיננסית של בתי החולים במידה ולא יגבו שכירות גבוהה ויאפשרו מחירים גבוהים. ביקשו לקבל תוך שבועיים מענה ממשרד הכלכלה לגבי האפשרות לפקח על המחירים.
* עברה הצ"ח פרטית של ח"כ דוד ביטן - תיקון לחוק הגנת הצרכן - השפעה בלתי הוגנת בעת חירום (2.7). החוק מאפשר לשר הכלכלה להכריז על תקופה שבה יש חשש להשפעה בלתי הוגנת ולבחור מוצרים חיוניים לרשימה שתפורסם. אם אחרי כן ימכרו מוצרים במחיר העולה באופן "חריג וניכר". קביעת מנגנון וסכומי עיצומים - יש בתיקון זה להעביר מסר רצוי לשוק. יחד עם זאת לא שמענו ששר האוצר הכריז על מצב זה, וגם אם יעשה כן, השוק זקוק לפיקוח על מחירים גם אם העלייה אינה "חריגה ניכרת". כמו כן נכנס תיקון לחוק הגנת הצרכן (הפרה בנסיבות מחמירות) - תיקון חשוב, שאינו מתמקד במי שחי בעוני אלא בתרמית, אך גם תיקון זה מבורך.
ג. השרים צריכים להוסיף מוצרים לפיקוח על המחירים - צריכים להיות מהלכים ממשיים כנגד הריכוזיות במשק. היות וזה לא קורה, הכנסת צריכה להתערב (כגון בהצעות חוק) - לצערנו אחנו תשעה חודשים לתוך המלחמה, והנושא מדשדש. ניצוץ תקווה עלה בדיון בוועדת הביקורת, כאשר נציג משרד הכלכלה אמר שיבדוק נתונים לקראת המלצות לוועדה לפיקוח על המחירים. לאור זאת אנו מזמינים את הציבור להראות שעליית מחירי המזון פרועה ומצדיקה פיקוח - בהצטרפות למשחק שלנו: מצא את המחיר הגבוה.
3. הצלת מזון
א. ועדת העבודה והרווחה (16.7) העבירה בקריאה ראשונה הצעה מחייבת רשויות ציבוריות עם 500 סועדים ויותר לתרום עודפי מזון.
ב. התקיימו שני דיונים בוועדת העבודה בהצ"ח פרטית של ינון אזולאי.
ג. הצעת החוק צריכה לעבור קריאה שנייה ושלישית, והוועדה צריכה להבטיח כי לא יוכנסו סירבולים בירוקרטיים, כגון חובת מכרז, ולא תהא דרך קלה להתחמק מהחובה.
4. דיור ודיירי דיור ציבורי
א. לא קודמו פתרונות דיו"צ, לא הכירו בדיירים ממשיכים או באפשרות של דיירי דיו"צ לרכוש את בתיהם, כן נתנו מענים נקודתיים. שוק הדיור הכללי - השכירות פרוצה, בעת הפינוי מחירים האמירו בלא היגיון.
ב. התקיימו דיונים בוועדת העלייה והקליטה. בוועדה לחצו על משרדי העלייה והשיכון להימנע ממעבר בכפייה של קבוצה קטנה של קשישים מדירות עמידר להוסטל. אגב כך היתה קריאה חשובה ביותר של יו"ר הוועדה למשרד השיכון לפעול על פי מינהל תקין ובאופן המכבד את הדיירים - בכתב ובשקיפות - דבר שלא נעשה קודם.
* כפר שלם - ועדת הפנים והגנת הסביבה הגישה הצעת חוק פרטית בעבור פינוי ובינוי אזורי שיקום - כפר שלם לפיצוי הדיירים והזכאים כפר שלם, בשלב זה ההצעה בהכנה לקריאה ראשונה.
*התקיים דיון בוועדה למעמד האישה על דיור ציבורי לנפגעות אלימות (1.7), בו הוצג נוהל חדש של משרד השיכון, המאפשר במקרים קיצוניים להגיע לוועדת חריגים בשל אלימות.
* התקיימו דיונים על שכירות למפונים. לא היה ניסיון להגביל את דמי השכירות והארעיות בה נתונים השוכרים המפונים לחסדי בעלי הדירות. במסגרת הדיון הועלו פתרונות של מענק אכלוס והתארגנות, אך לא הוצע פתרון לעלייה בשכר דירה והמשך תשלום דמי השכירות.
* התקיים דיון על קשישים דיירי דיו"צ – מפונים, כאשר בשורה התחתונה לא ויתרו על החובה של הקשישים המפונים להגיש בקשה על מנת לקבל פטור מתשלום שכירות, אף שהנתונים מצויים בידי משרד השיכון.
* מבקר המדינה הוציא דוח חריף (23.7) על גידול הממתינים הזכאים לדיור הציבורי ב16%. כמו כן זמן ממוצע לקבלת דירה עלה מ31 חודשים ל35. ב8 השנים האחרונות נרכש רק שליש ממספר הדירות לעומת אלו שנמכרו.
*התקיים דיון על שוכרים ומשכירים באזורי פינוי בוועדת הכספים (1.7), אולם לא הוצעו כל פתרונות.
ג. צריך לחוקק חוקים המעניקים מעקב ופיקוח רב יותר על שכירות. היה צריך להטיל פיקוח על מחירי שכירות באזורים אליהם מגיעים דיירים שפונו בעת המלחמה וכן הסדרה לגבי אזור בפינוי. צריך מענה של ממש בתחום הדיור הציבורי בהשקעה בבנייה ורכישה של דירות.
5. חוק פסיקת ריבית
א. תקנות שיזיקו לחייבים.
ב. ב13.11.23 עבר תיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה, שהביא מזור לאנשים שחובותיהם תופחים בלי כל סיבה בשל ריבית גבוהה. במושב הנוכחי (21.7) הביאו לוועדת הכספים תקנות ה"מאזנות" את התיקון לחוק, כך שהריבית על חובות תעלה. התקנות ייכנסו לתוקף יחד עם החוק ב1.10.24.
ג. ראוי להבחין בין נושים שונים בעת קביעת הנזק שלהם מהפסד אי קבלת כספם במועד. יש כאן יש הטבה לגדולים על חשבון היחידים והחייבים. כמו כן ראוי כי הריבית השקלית תיקח 50% מהריבית הבנקאית ו50% מהריבית שעולה לחברות הגדולות לגייס כסף.
6. הוצאה לפועל
א. מול ההרעה בריביות ישנם כמה תיקונים שנועדו לסייע לחייבים.
ב. בוועדת חוקה, חוק ומשפט (18.7) נדונו - ובמליאה צפויים לעבור השבוע - תיקונים המונעים התעשרות עורכי דין על ידי הגבלת שכר טרחה ומניעת עיקול נכסים של אנשים בביתם בלא תועלת ממשית לנושים ותנאים נוספים. כמו כן יהיו מוגנים מעיקול טלפונים ניידים ומחשבים ניידים של החייב ובני משפחתו.
ג. אנו מברכים על השינויים הללו שהגיעה שעתם - אין מקום לעיקול מטלטלין בבתים - הדבר אינו אלא כלי עונשי ואין לו הצדקה כלכלית.
7. נגישות זכויות דיגיטליות:
א. אושר לקריאה ראשונה הצ"ח הבטחת שירותים ממשלתיים נגישים לאוכלוסיות המתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים.
ב. ועדת המדע והטכנולוגיה (21.7) אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים. על פי ההצעה, גופים ציבוריים המספקים שירותים לציבור באמצעים דיגיטליים, יחויבו במתן מענה הולם לאדם המתקשה בשימוש באמצעים אלה, ומודיע כי הוא מעוניין בכך. כמו כן תחול חובת שליחת הודעות קוליות למי שאינו מקבל מסרונים כתובים.
ג. הצעה זו צריכה לעבור קריאות ראשונה, שנייה ושלישית. כמו כן ראוי לתת מענים להרחבת האפשרויות בקהילות שונות בדגש על החברה הבדואית - שרבים בה הינם ללא אינטרנט או אף קווי טלפון וחשמל בבתים.
8. זכויות לבדואים בנגב
א. הבדואים הם האוכלוסייה החיה בעוני הקשה ביותר ובה נמצא שיעור חסרי הביטחון התזונתי הנפוץ ביותר במדינה. התקיים יום נגב בכנסת - ביום 25 ביוני.
ב. התקיימו דיונים בוועדות בריאות, חינוך, נגב גליל, כלכלה (חשמל), עבודה (לשכות תעסוקה בנגב).
* בוועדת המדע והטכנולוגיה הועלתה בדיון דרישה לקידום מחקר ופיתוח באזור. כמו כן העלו חוקרים ומרצים מאוניברסיטאות ומכללות את הצורך הדחוף בתמרוץ חוקרים בנגב להשתלב בעולם האקדמיה.
* ועדת העבודה והרווחה קיימה דיון ביום 25.6 לציון יום הנגב, שבו הועלה נושא לשכות התעסוקה בחברה הבדואית. בסיכום הוועדה נדרשה להשלים מידע והתייחסות של שירות התעסוקה ומשרד הכלכלה.
ג. יש צורך במענים רבים לתיקון הפערים הקשים. בין היתר העלינו הצעה בעניין פטור מהתייצבות בכל שבוע בלשכת התעסוקה למי שצריכה ללכת יותר מ1.5 ק"מ ברגל לתחנה הקרובה של תחב"צ, או יותר מ20 ק"מ מרחק ללשכה הקרובה.
9. פערי מרכז פריפריה
א. פערים חברתיים כלכליים עצומים מאפיינים את מדינת ישראל בכלל ואת הפריפריה מול המרכז בפרט.
ב. הנושא נדון רבות בוועדה המיוחדת לצמצום פערים בפריפריה, ובין היתר נדונו פערים בתוחלת חיים ושירותי בריאות, בהכשרות מקצועיות ועוד:
• נמצא פער במספר תחנות הפיס (8.7), כך באשכולות 1-4 (העניים ביותר) יש יותר תחנות ויותר מכירות. יו"ר הועדה ביקש עוד מידע ממפעל הפיס אודות חלוקת הרווחים והתמריצים לתחנות.
• פערים בתחום הביטוח בין הפריפריה למרכז. בדיון (10.6) עלו בין היתר טענות לחסימה והפסקת עבודה של חברות הביטוח עם סוכני ביטוח מהחברה הערבית, וכן על מיעוט רופאים המוכרים על ידי חברות הביטוח באזורי פריפריה.
• גידול משמעותי בהיפגעות ילדים בתאונות בפריפריה (3.6) - נתונים מדאיגים מצביעים על הפקרת ילדים והזנחתם. בהתערבות משרד החינוך והרשות לבטיחות בדרכים הוצעו העלאת מודעות וקידום הטיפול, הן במשרד החינוך והן ברשות לבטיחות בדרכים.
• הכשרות מקצועיות מטעם המדינה ביישובי המכרז לעומת הפריפריה. הדיון (24.6) עסק בצורך ליזום תכנית הכשרות מקצועיות בשיתוף מעסיקים, הכוללת עדיפות בהקצאות המשאבים למעסיקים בפריפריה, נוכח פערים ומחסור באנשי מקצוע בפריפריה וחסמים שיש להסיר כדי לצמצם פערים.
ג. הדיונים שהתקיימו בעיקר מצביעים על הפערים, דבר חשוב בפני עצמו, אך לרוב לא קיימים פתרונות לשיפור המצב.
10. הזכות למים
א. יש משבר באספקת המים בחלק מהשכונות הערביות בירושלים, כמו כן צפויה העלאה בתעריפי המים לצרכן הביתי.
ב. התקיים דיון בוועדת הכלכלה (9.7) בו קרא היו"ר להקמת שולחן עגול ולמצוא פתרונות. גם נאמר ששוקלים להעלאות לצרכנים כדי להוזיל לחקלאים, כי המדינה לא מוכנה לממן זאת.
ג. מים הינם בבחינת זכות בסיסית - יש לטפל בדחיפות בתשתיות, בהסכמים ובכל הדרוש להבטיח באופן מיידי אספקת מים לכל התושבים. כמו כן על המדינה לסבסד המים לחקלאות מתאימה וגם לצרכנים מעוטי יכולת.
11. סוגיות אגב המלחמה בעלות השלכות "חברתיות כלכליות".
א. ברור כי למלחמה השלכות כלכליות חברתיות, אולם אנו מתמקדים באוכלוסיות החיות בעוני ולא בכלל האוכלוסייה. הוטלה הגבלה על שכ"ט עו"ד בתביעות נפגעי איבה, שיש בה להקל על נפגעי איבה. מאידך נדונו ולא התקבלו פתרונות לגבי תושבי קו העימות בצפון אשר לא פונו.
התושבים לא פונו, ולפיכך אינם זכאים לסל ההטבות, אולם גם להארכת דמי אבטלה אינם זכאים, גם כאשר מקום העבודה מפונה! האוצר השיב שהמעסיק רשאי לסייע להם.
ב. התקיימו דיונים בוועדת נגב גליל (7.5), וועדת הרווחה (28.5, 15.7). למפונים מהצפון לא נתנו מענה אחר בדיקה (עמדת האוצר היא כי אין קריטריון מאבחן שמאפשר לסייע להם בלי שחלילה יסייעו גם לאחרים).
* תושבי הדרום והצפון שהתפנו באופן עצמאי למגורים שלא במימון המדינה ככל הנראה יהיו זכאים למענק אכלוס (דיון בפגרה).
ג. לא עולה על הדעת שמשאירים עובדים שנפגעו ישירות בגלל המלחמה לחסדי מעסיקיהם -אשר לרוב אינם מסוגלים לסייע, ומכל מקום אינם חייבים לעשות כן. יש לקבוע זכויות לתושבי קו העימות השכירים, לרבות הארכת דמי אבטלה.
13. מיצוי זכויות
א. באוכלוסיות המוחלשות יש בעיה קשה של אי מיצוי זכויות. 45% מהזכאים להשלמת הכנסה לא ממששים אותה - לפי הביטוח לאומי.
ב. התקיימו דיונים בוועדה לצמצום פערים, בה היו"ר קרא להקמת גוף מתכלל למיצוי זכויות. * בוועדה לפניות הציבור התקיימו דיונים על חוסר נגישות דיגיטלית.
• * עבר חוק, אחרי דיון בוועדת הכלכלה (15.7), המחייב הודעה לציבור על סגירת סניפי בנקים. הקשבה לציבור היא חשובה, אנו בספק אם די בהודעה והמתנה לתלונות של הציבור.
* בוועדת המדע ובוועדת העבודה התקיימו דיונים לרבות ביחס לחברה הערבית והבדואית. בין היתר התקיים דיון על העדר לשכות תעסוקה זמינות. בעקבות זאת פנינו בהצעה למשרד הפנים לצמצום חובת ההתייצבות במקרים מתאימים.
ג. החברה האזרחית עוסקת במיצוי זכויות, מרכזי עוצמה הוקמו בעקבות דוח אלאלוף - אך דווקא עכשיו, הגדילו הפריסה של מרכזי עוצמה לכלל הישובים מבלי להגדיל את התקציב למרכזי עוצמה, דבר ששוב יהפוך את השירות הציבורי לפחות טוב, ושוב יוכלו לבקר את השירות הציבורי ולדרוש הפרטה. יש להגדיל התקציב למרכזי עוצמה, וכן לפעול בכל משרד ומשרד למיצוי זכויות אקטיבי.
14. עובדים פגיעים - זכויות עבודה
הארכת זמן לתביעה
א. הארכת מועד לתביעה בגין פגיעה בשוויון זכויות בעבודה. אנשים מאוכלוסיות מוחלשות ועניות פעמים רבות מתעכבים במיצוי זכויותיהם, ולכן הארכת זמן לתביעה מיטיבה עימם.
ב. התקיים דיון בוועדת העבודה, בו עברה בקריאה ראשונה הארכת זמן לתביעה מ3 ל5 שנים.
ג. זהו שינוי מבורך, ראוי לשקול הארכת מועדים להגשת תביעות גם בביטוח לאומי בגין אירועים ביטוחיים.
איסור ניכויים
א. היום עובדים מוחלשים בתחום הקמעונאי מוצאים עצמם משלמים על חוסרים בקופה/שבירת כוס.
ב. בוועדת העבודה דנו והעבירו לקריאה ראשונה הצעת חוק להגנת השכר.
ג. זה חוק חשוב, ונקווה שיעבור במושב הבא.
הרחבת ההגנה על עובדים בענף הבניה
א. עובדים שנפגעים הם לרוב עובדים עניים ו/או מוחלשים, אשר נעתרים ללחץ המופעל עליהם לפעול באופן מסוכן.
ב. הוגשו תקנות בטיחות בעבודה (עבודות בנייה) שנדונו בוועדת העבודה. יצויין כי גם קודמו תמריצים לעבודה בתחום הבניין.
ג. יש לקדם התקנות ולהבטיח שנוסחן אכן יביא להטלת אחריות על בכירים בחברות היזמיות והקבלניות וייסד תפקיד חדש של מי שאחראי על בטיחות העובדים בשטח.
עובדים שעתיים
א. עובדים שעתיים לא נכללו במענים שהמדינה נתנה לתקופת המלחמה. הונחה הצעת חוק להגבלת התקופה בה ניתן לעבוד במקום עבודה כעובד שעתי, בהובלת ח"כ נעמה לזימי ובהצטרפות 30 ח"כים.
ב. התקיים דיון בוועדת הכספים בעניין העובדים השעתיים (18.6). בדיון היו"ר גפני אמר שיצטרף להצ"ח בעניין זה.
ג. הצעת החוק צריכה להפוך לחוק וכן העובדים השעתיים חייבים להיות כלולים במענים לשעת חירום.
*יצויין כי במושב זב גם אושרה (17.6) לקריאה ראשונה הצ"ח המעניקה אפשרות לימי מחלה עבור פג מאושפז.
15. חיסכון לכל ילד
התוכנית להעברת חלק מקצבת הילדים לחיסכון התבררה כבעלת פגם, והביאה להגדלת הפערים בין שכבות סוציו-אקונומיות. מי שהיה לו כסף, הפקיד עוד (הכפיל את החיסכון) כשהעלויות על חשבון המדינה - הטבה ממנה לא נהנו מי שאין להם כסף, וגם אפיקי ההשקעה השונים יצרו פערים.
ב. בוועדת הכספים דנו והעבירו לקריאה שניה ושלישית (3.7) תיקון בעניין השקעת הכספים וברירת המחדל.
ג. יש כאן תיקון חלקי של המצב, ויש צורך בהשקעה משמעותית של המדינה בהפסקת העוני הבין דורי ובמימון אפשרויות של ממש למי שגדל במשפחה בעוני.
בקי כהן קשת, עו"ד
הפורום למאבק בעוני
___
כנסת, סיכום, צדק חברתי, פורום למאבק בעוני