1. הפורום למאבק בעוני ופעילי רשת הפעילים לחיים בכבוד פועלים לקידום זכויותיהם של אנשים החיים בעוני ומקדמים מדיניות המקדמת את קיומם בכבוד. ברשת מצויים גם עובדים רבים, בהם עובדים חיוניים, עובדים שעתיים ועובדים שנשארו באי וודאות. בשבוע הקרוב צפויה להיות משולמת משכורת על חודש יוני ויש חשש כבד בקרב האנשים- שמא לא יקבל משכורת מלאה.
2. יצויין עוד כי בזמן המלחמה -העלויות של משפחות עלו - בהעדר ארוחות בית ספר, יתר שימוש בחשמל בבית, צורך ורצון ביותר מזון וב"מזון מנחם" ומזון שאפשר לקחת למקלט..כל זאת בעת שהייתה עליית מחירים במחירי מזון, בקבוקי מים.
3. הדאגה לעובדים בחירום -היא שעת מבחן לסולידריות החברתית ולדאגה לאוכלוסיה העובדת בישראל.
4. יש להגן על העובדים, בייחוד המוחלשים בהם, שלא פעם הינם חוליה חיונית למשק אך חלשה יותר , בייחוד שרבים מהם אינם מיוצגים על ידי ארגון עובדים.
5. הפיצוי למעסיקים לא מכסה כל הוצאות העובדים, ויש להעלאותו כך שיכסה מלוא הסכום. חמור יותר אין התניית תשלום של פיצוי לעסק בהוכחה ששולם מלוא השכר לעובדים, לרבות עובדים שעתיים (לפי מספר שעות של חודש קודם). לחילופין ניתן לדרוש כי המעסיק יוכיח כי העובדים המשתכרים עד השכר הממוצע במשק קבלו שכר מהמעסיק ואחרי כן להעביר לו תשלומי ביטוח לאומי. פתרון נוסף קבלת מקדמה על ידי העובדים תמורת חתימה על טפסי תביעת דמי אבטלה וכן על אישור להעבירת מידע מהביטוח הלאומי למעסיק. המעסיק יוכל לקזז מהמקדמה את הסכום ששילם הביטוח הלאומ כדמי אבטלה ככל ששילם לעובד.
6. נראה כי התוכנית למשק מבוססת על הוצאת עובדים לחל"ת והם יקבלו 70% ממשכורתם. ראשית אין זה סביר שהעובדים יפסידו 30% משכרם-מפאת המלחמה, וודאי לא אילו שכתוצאה מכך הכנסותיהם יהיו פחותות משכר מינימם-.
7. בנוסף לכך יש גם רבים מהעובדים במשק שאין זה מהווה עבורם מענה-ויש לחייב המעסיק לשלם להם את שכרם:
8. מי שהמעסיק לא הוציא לחל"ת או לחילופין "שבר "את רצף החל"ת בנסיון להעסקה מהבית יותר מביום אחד- למשל - אין לו מענה.
9. מי שאין לו זכאות מפאת דרישות האכשרה או גילו הצעיר -אינם זכאים. כ-יש לחייב המעסיק לשלם להם שכר מלא.
10. עובדים שעתיים - המעסיק לא מוציא לחל"ת (כי הוא יכול פשוט לא לזמנם לעבודה) וחייב להיות להם פיצוי - אלו העובדים החלשים ביותר במשק.
11. עובדים שנאלצו לקחת חופשה ונצלו את הימים הצבורים ולהם ילדים קטינים - יידרשו לקחת חופשה לטיפול בילדיהם בקיץ על חשבונם - יש לתת פיצוי .
12. יש להבהיר מה דינו של עובד שהמעסיק לא נתן לו הנחייה מראש לא לחל"ת ולא לניצול ימי חופשה או עבודה. יש להוציא הנחייה מחייבת בנדון וכאמור להתנות כל פיצוי לעסק בהוכחה כי העובד קבל שכר או פיצוי למא.
13. עובד שמעסיקו איפשר לו לעבוד מרחוק אך לא יכול היה לעשות כן, אם מפאת צורך לשמור על קטינים ואם בשל העדר מקום שקט/ אינטרנט/מכשור מתאים-יש להכלילם במתווה פיצוי.
כמו כן יש להסדיר עניינים הנוגעים לעובדים חיוניים:
14. עובד חיוני שעבד, אולם מפאת אזעקה או מחסור בתחבורה ציבורית איחר - יש להנחות כי לא יופחתו שעות מעבודתם ויקבלו תשלום מלא כאילו הגיעו בזמן. אם הוספו לאותו עובד שעות נוספות או חלק משעה בגין האיחור -יש להחשיב התוספת זמן עבודה בתמחור של "שעות נוספות".
15. עובדים חיוניים שעבדו קודם בחצי משרה ובמלחמה נדרשו לעבוד משרה מלאה -יש לפצותם בגין השעות מעבר למשרתם כשעות נוספות.
16. עובדים חיוניים - יש לבדוק מול המעסיקים כי דאגו להם להסעות, בשל תדירות נמוכה והגבלה בקווים בזמן המלחמה. יש להוציא נוהל מתאים, כך שאם לא סופקה הסעה - העובד יפוצה על תוספת זמן התחבורה.
17. חלק ממקומות העבודה החיוניים סיפקו שירותי בייביסיטר או פטרו הורים לילדים מהגעה, אולם חלקם לא - וחלק מהעובדים שילמו לשכנים/בייביסיטר יש לפצות הורים אילו.
18. נוסף על הצורך להסדיר זכויות של אוכלוסיות שעלולו "ליפול בין הכסאות" מבחינת זכויותיהם המהותיות-יש בעיה בדרישה להגיש תביעה לביטוח לאומי. הגשת תביעות על ידי העובדים בלא הטלת אחריות גם על המעסיקים צפוי להביא לאי מיצוי זכויות בקרב אוכלוסיות מוחלשות. מהטעם הזה יש להטיל את האחריות על המעסיק לוודא כי עובדיו קיבלו את מלוא הזכויות שלהם ובהמשך לאפשר למעסיק לתבוע פיצוי מהביטוח לאומי , אולי במנגנון של קיזוז למעסיק.
19. לצערנו אין זה מקרה בודד או נדיר בישראל, שעובדים בשל מלחמה אינם יכולים לעבוד. ראוי כי הכנסת תעגן בחוק מתווה לחירום -היום ולפני הארוע הבא -על מנת שעובדים ומעסיקים כאחד ידעו מראש איך לכלכל את צעדיהם.
בכבוד רב,
אילן מיכאל, פרידה דגני, אלי שליין, עמליה אביליה נציגים מרשת הפעילים לחיים בכבוד
בקי כהן קשת, עו"ד
הפורום למאבק בעוני
___
עבודה, זכויות עובדים, עם כלביא, מלחמה
2. יצויין עוד כי בזמן המלחמה -העלויות של משפחות עלו - בהעדר ארוחות בית ספר, יתר שימוש בחשמל בבית, צורך ורצון ביותר מזון וב"מזון מנחם" ומזון שאפשר לקחת למקלט..כל זאת בעת שהייתה עליית מחירים במחירי מזון, בקבוקי מים.
3. הדאגה לעובדים בחירום -היא שעת מבחן לסולידריות החברתית ולדאגה לאוכלוסיה העובדת בישראל.
4. יש להגן על העובדים, בייחוד המוחלשים בהם, שלא פעם הינם חוליה חיונית למשק אך חלשה יותר , בייחוד שרבים מהם אינם מיוצגים על ידי ארגון עובדים.
5. הפיצוי למעסיקים לא מכסה כל הוצאות העובדים, ויש להעלאותו כך שיכסה מלוא הסכום. חמור יותר אין התניית תשלום של פיצוי לעסק בהוכחה ששולם מלוא השכר לעובדים, לרבות עובדים שעתיים (לפי מספר שעות של חודש קודם). לחילופין ניתן לדרוש כי המעסיק יוכיח כי העובדים המשתכרים עד השכר הממוצע במשק קבלו שכר מהמעסיק ואחרי כן להעביר לו תשלומי ביטוח לאומי. פתרון נוסף קבלת מקדמה על ידי העובדים תמורת חתימה על טפסי תביעת דמי אבטלה וכן על אישור להעבירת מידע מהביטוח הלאומי למעסיק. המעסיק יוכל לקזז מהמקדמה את הסכום ששילם הביטוח הלאומ כדמי אבטלה ככל ששילם לעובד.
6. נראה כי התוכנית למשק מבוססת על הוצאת עובדים לחל"ת והם יקבלו 70% ממשכורתם. ראשית אין זה סביר שהעובדים יפסידו 30% משכרם-מפאת המלחמה, וודאי לא אילו שכתוצאה מכך הכנסותיהם יהיו פחותות משכר מינימם-.
7. בנוסף לכך יש גם רבים מהעובדים במשק שאין זה מהווה עבורם מענה-ויש לחייב המעסיק לשלם להם את שכרם:
8. מי שהמעסיק לא הוציא לחל"ת או לחילופין "שבר "את רצף החל"ת בנסיון להעסקה מהבית יותר מביום אחד- למשל - אין לו מענה.
9. מי שאין לו זכאות מפאת דרישות האכשרה או גילו הצעיר -אינם זכאים. כ-יש לחייב המעסיק לשלם להם שכר מלא.
10. עובדים שעתיים - המעסיק לא מוציא לחל"ת (כי הוא יכול פשוט לא לזמנם לעבודה) וחייב להיות להם פיצוי - אלו העובדים החלשים ביותר במשק.
11. עובדים שנאלצו לקחת חופשה ונצלו את הימים הצבורים ולהם ילדים קטינים - יידרשו לקחת חופשה לטיפול בילדיהם בקיץ על חשבונם - יש לתת פיצוי .
12. יש להבהיר מה דינו של עובד שהמעסיק לא נתן לו הנחייה מראש לא לחל"ת ולא לניצול ימי חופשה או עבודה. יש להוציא הנחייה מחייבת בנדון וכאמור להתנות כל פיצוי לעסק בהוכחה כי העובד קבל שכר או פיצוי למא.
13. עובד שמעסיקו איפשר לו לעבוד מרחוק אך לא יכול היה לעשות כן, אם מפאת צורך לשמור על קטינים ואם בשל העדר מקום שקט/ אינטרנט/מכשור מתאים-יש להכלילם במתווה פיצוי.
כמו כן יש להסדיר עניינים הנוגעים לעובדים חיוניים:
14. עובד חיוני שעבד, אולם מפאת אזעקה או מחסור בתחבורה ציבורית איחר - יש להנחות כי לא יופחתו שעות מעבודתם ויקבלו תשלום מלא כאילו הגיעו בזמן. אם הוספו לאותו עובד שעות נוספות או חלק משעה בגין האיחור -יש להחשיב התוספת זמן עבודה בתמחור של "שעות נוספות".
15. עובדים חיוניים שעבדו קודם בחצי משרה ובמלחמה נדרשו לעבוד משרה מלאה -יש לפצותם בגין השעות מעבר למשרתם כשעות נוספות.
16. עובדים חיוניים - יש לבדוק מול המעסיקים כי דאגו להם להסעות, בשל תדירות נמוכה והגבלה בקווים בזמן המלחמה. יש להוציא נוהל מתאים, כך שאם לא סופקה הסעה - העובד יפוצה על תוספת זמן התחבורה.
17. חלק ממקומות העבודה החיוניים סיפקו שירותי בייביסיטר או פטרו הורים לילדים מהגעה, אולם חלקם לא - וחלק מהעובדים שילמו לשכנים/בייביסיטר יש לפצות הורים אילו.
18. נוסף על הצורך להסדיר זכויות של אוכלוסיות שעלולו "ליפול בין הכסאות" מבחינת זכויותיהם המהותיות-יש בעיה בדרישה להגיש תביעה לביטוח לאומי. הגשת תביעות על ידי העובדים בלא הטלת אחריות גם על המעסיקים צפוי להביא לאי מיצוי זכויות בקרב אוכלוסיות מוחלשות. מהטעם הזה יש להטיל את האחריות על המעסיק לוודא כי עובדיו קיבלו את מלוא הזכויות שלהם ובהמשך לאפשר למעסיק לתבוע פיצוי מהביטוח לאומי , אולי במנגנון של קיזוז למעסיק.
19. לצערנו אין זה מקרה בודד או נדיר בישראל, שעובדים בשל מלחמה אינם יכולים לעבוד. ראוי כי הכנסת תעגן בחוק מתווה לחירום -היום ולפני הארוע הבא -על מנת שעובדים ומעסיקים כאחד ידעו מראש איך לכלכל את צעדיהם.
בכבוד רב,
אילן מיכאל, פרידה דגני, אלי שליין, עמליה אביליה נציגים מרשת הפעילים לחיים בכבוד
בקי כהן קשת, עו"ד
הפורום למאבק בעוני
___
עבודה, זכויות עובדים, עם כלביא, מלחמה