נייר עמדה משותף זה של קול רבני לזכויות אדם (לשעבר רבנים לזכויות אדם) ולוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות. עמותת קול רבני לזכויות אדם פועלת לקידום זכויות ושינוי מדיניות לאנשים החיים בעוני ועמותת מעריפה שמה לה למטרה הנגשת זכויות בחברה הערבית ובכלל, מיצויי זכויות ומתן שרות לשם החלת הזכות עד לביצועו.
בנייר העמדה גובשו מספר הצעות להגברת מימוש הזכות לסיוע בשכר דירה בחברה הערבית.
בחברה הערבית יש מיעוט מימוש הזכות לסיוע בשכר דירה המוענקת על יד משרד הבינוי והשיכון. במסגרת התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026 (החלטת הממשלה 550), הונחה משרד הבינוי והשיכון לפעול להנגיש הזכאות לסיוע בשכר דירה בחברה הערבית דרך העלאת מודעות ופתיחת מרכזים להגשת בקשות ביישובי החברה הערבית למיצוי זכויות, ולשם כך משרד האוצר הקצה למשרד 5 מיליון ש"ח.
הפעילות המבורכת של הנגשת המידע והעלאת המודעות חשוב שתהיה מלווה באיסוף ועיבוד מידע, בכמות ובאיכות שתתמוך במאמצים להגברת המיצוי של הסיוע בשכר דירה בחברה הערבית. על כן, יש לדרוש מהחברות המשכנות לאסוף מידע על כל פניה (אפילו אם לא הבשילה להגשת בקשה). יש לדרוש כי כל פנייה תרשם ותסומן אם הסתיימה במתן סיוע בשכר דירה או לא, ואם לא מה הסיבה לכך. כל פירוט על ידי החברות המשכנות יאפשר איסוף מידע חיוני.
לצד הפעילות כאמור לעיל, יש לפעול להסרת החסמים העומדים בפני האוכלוסייה הערבית המונעים זכות למימוש הסיוע בשכר הדירה.
החסמים וההצעות לפתרונם
א. הדרישה להעדר חלק בבית מירושה:
על אף הדין הכללי לפיו בנות ובנים יורשים בשווה אחר הוריהם, על פי הדין השרעי בנות יורשות מחצית מהירושה של הבנים. יתירה מכך לרוב בחברה הערבית לא מוכרים בתים כלל, וודאי לא מחוץ למשפחה, (כידוע גם בסוגיית הקשיים בנטילת משכנתא), הבתים פעמים רבות נעדרי ערך שוק. .כך למעשה לרב הבנות אינן יורשות כלל היות והבית לא יימכר אלא אחד הבנים יגור בו ואיש מיתר האחים וכמובן האחיות לא יזכה בתמורה כלשהי.
לפיכך דרישה מאשה ערביה המבקשת לקבל סיוע בשכר דירה, כי תוציא צו ירושה וייחשב כאילו קיבלה איזו חלק בירושה-הנה דרישה שגם איננה משקפת מציאות חייה וגם עלול לסכן אותה סיכון של ממש אם תנסה לדרוש לפעול בניגוד למנהג. הצעתינו כאמור להתאמה תרבותית היא-לבדוק אם הוצא צו ירושה והאשה קיבלה דבר מה –להתחשב בכך. אם לא הוצא צו ירושה או האשה כלל לא קבלה דבר בעקבות הירושה-אז אין לדרוש ממנה להוציא צו ירושה כתנאי לקבלת סיוע בשכר דירה ואין להחשיב זאת שיש לה כביכול חלק בנכס אם זהו מצב רישומי שאינו משקף המציאות. יצויין כי זהו מקרה מתאים לדרישת דפי חשבון לטווח זמן ארוך יותר ובמקרים מתאימים להפעיל חוקר.
ב. קיצור תקופת ההמתנה למי שבתהליך גירושין.
לשם קבלת סיוע בשכר דירה (ודוק לא לדיור ציבורי) - יש להקים מסלול המייצר לאשה פתרון שיאפשר לה לצאת מהבית גם כשאין לה יכולת כלכלית לממן את עצמה לבד משך שנה. מוצע כי מיד עם יציאה מהבית והגשת תביעת גרושין-תוכל האשה לבקש ולקבל סיוע בשכ"ד. הסיוע יינתן ל3 חודשים ויחודשו כל פעם רק אם מוגשים מסמכים התומכים במגורים הנפרדים והמשך פעילות בבית המשפט/בית הדין.
ג. לשכור מקרובי משפחה
הגבלה על שכירות מבני משפחה מדרגה ראשונה –היא בעיה בייחוד לאור מיעוט אפשרויות שכירות בכפרים ולאור הנורמות באשר למגורים בהתאם למשפחות ושבטים. יתרה מכך פעמים רבות ישנם דרות נפרדות הרשומות כולן כביכול על אדם אחד בהעדר פרצלציה, אף שלמעשה הדירות שייכות למשפחה המורחבת. עבור נשים אפשרויות לשכירת דירה מוגבלות עוד יותר היות והן מנועות חברתית ודתית מלהרחיק את ילדיהן או אף לגור בעצמן בישוב אחר או אף באיזור משפחה אחרת. לפיכך ראוי לאפשר התאמה תרבותית וקבלת סיוע בשכר דירה גם בעת שכירת דירה מקרוב משפחה לפחות עבור נשים ערביות.
ד. העלאת הרף לזכאות לקבלת סיוע בשכר דירה למשפחות גדולות
משפחה שהכנסותיה צריכות לספק למעט נפשות שונה ממשפחה עם אותה הכנסה והיא צריכה לספק להרבה נפשות. בלתי סביר ולא שויוני לקבוע אותו רף לזכאות כאשר כל ילד נוסף צריך לאכול וללמוד, ולא רק לדור בבית. לפיכך יש להוסיף אפשרויות לרף שונה עבור כל תוספת ילד במשפחה ולא להסתפק בשלוש קטגוריות: בילד 1, 2-3 ילדים ו4 או יותר.
כארגונים העוסקים בשינוי מדיניות חשוב לנו להביא עמדתנו לפיה מענה ראוי לדיור בכלל ובחברה הערבית בפרט תהיה בבניית דיור ציבורי בישובים ערבים ולא רק בסיוע בשכר דירה, מענה שהנו ראוי ויסודי הרבה יותר. בפרט אין לראות במיקוד שלנו בסיוע בשכר דירה משום הפחתת החשיבות שיש בעינינו לבניית דיור ציבורי.
בכבוד רב,
בקי כהן קשת, עו"ד, קול רבני לזכויות אדם
אמיר בשאראת, עו"ד, הוועד הארצי לראשי הרשויות הערבית
16.4.2023
___
דיור ציבורי, סיוע בשכר דירה, משרד השיכון, אוכלוסיה ערבית, חסמים
בנייר העמדה גובשו מספר הצעות להגברת מימוש הזכות לסיוע בשכר דירה בחברה הערבית.
בחברה הערבית יש מיעוט מימוש הזכות לסיוע בשכר דירה המוענקת על יד משרד הבינוי והשיכון. במסגרת התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026 (החלטת הממשלה 550), הונחה משרד הבינוי והשיכון לפעול להנגיש הזכאות לסיוע בשכר דירה בחברה הערבית דרך העלאת מודעות ופתיחת מרכזים להגשת בקשות ביישובי החברה הערבית למיצוי זכויות, ולשם כך משרד האוצר הקצה למשרד 5 מיליון ש"ח.
הפעילות המבורכת של הנגשת המידע והעלאת המודעות חשוב שתהיה מלווה באיסוף ועיבוד מידע, בכמות ובאיכות שתתמוך במאמצים להגברת המיצוי של הסיוע בשכר דירה בחברה הערבית. על כן, יש לדרוש מהחברות המשכנות לאסוף מידע על כל פניה (אפילו אם לא הבשילה להגשת בקשה). יש לדרוש כי כל פנייה תרשם ותסומן אם הסתיימה במתן סיוע בשכר דירה או לא, ואם לא מה הסיבה לכך. כל פירוט על ידי החברות המשכנות יאפשר איסוף מידע חיוני.
לצד הפעילות כאמור לעיל, יש לפעול להסרת החסמים העומדים בפני האוכלוסייה הערבית המונעים זכות למימוש הסיוע בשכר הדירה.
החסמים וההצעות לפתרונם
א. הדרישה להעדר חלק בבית מירושה:
על אף הדין הכללי לפיו בנות ובנים יורשים בשווה אחר הוריהם, על פי הדין השרעי בנות יורשות מחצית מהירושה של הבנים. יתירה מכך לרוב בחברה הערבית לא מוכרים בתים כלל, וודאי לא מחוץ למשפחה, (כידוע גם בסוגיית הקשיים בנטילת משכנתא), הבתים פעמים רבות נעדרי ערך שוק. .כך למעשה לרב הבנות אינן יורשות כלל היות והבית לא יימכר אלא אחד הבנים יגור בו ואיש מיתר האחים וכמובן האחיות לא יזכה בתמורה כלשהי.
לפיכך דרישה מאשה ערביה המבקשת לקבל סיוע בשכר דירה, כי תוציא צו ירושה וייחשב כאילו קיבלה איזו חלק בירושה-הנה דרישה שגם איננה משקפת מציאות חייה וגם עלול לסכן אותה סיכון של ממש אם תנסה לדרוש לפעול בניגוד למנהג. הצעתינו כאמור להתאמה תרבותית היא-לבדוק אם הוצא צו ירושה והאשה קיבלה דבר מה –להתחשב בכך. אם לא הוצא צו ירושה או האשה כלל לא קבלה דבר בעקבות הירושה-אז אין לדרוש ממנה להוציא צו ירושה כתנאי לקבלת סיוע בשכר דירה ואין להחשיב זאת שיש לה כביכול חלק בנכס אם זהו מצב רישומי שאינו משקף המציאות. יצויין כי זהו מקרה מתאים לדרישת דפי חשבון לטווח זמן ארוך יותר ובמקרים מתאימים להפעיל חוקר.
ב. קיצור תקופת ההמתנה למי שבתהליך גירושין.
לשם קבלת סיוע בשכר דירה (ודוק לא לדיור ציבורי) - יש להקים מסלול המייצר לאשה פתרון שיאפשר לה לצאת מהבית גם כשאין לה יכולת כלכלית לממן את עצמה לבד משך שנה. מוצע כי מיד עם יציאה מהבית והגשת תביעת גרושין-תוכל האשה לבקש ולקבל סיוע בשכ"ד. הסיוע יינתן ל3 חודשים ויחודשו כל פעם רק אם מוגשים מסמכים התומכים במגורים הנפרדים והמשך פעילות בבית המשפט/בית הדין.
ג. לשכור מקרובי משפחה
הגבלה על שכירות מבני משפחה מדרגה ראשונה –היא בעיה בייחוד לאור מיעוט אפשרויות שכירות בכפרים ולאור הנורמות באשר למגורים בהתאם למשפחות ושבטים. יתרה מכך פעמים רבות ישנם דרות נפרדות הרשומות כולן כביכול על אדם אחד בהעדר פרצלציה, אף שלמעשה הדירות שייכות למשפחה המורחבת. עבור נשים אפשרויות לשכירת דירה מוגבלות עוד יותר היות והן מנועות חברתית ודתית מלהרחיק את ילדיהן או אף לגור בעצמן בישוב אחר או אף באיזור משפחה אחרת. לפיכך ראוי לאפשר התאמה תרבותית וקבלת סיוע בשכר דירה גם בעת שכירת דירה מקרוב משפחה לפחות עבור נשים ערביות.
ד. העלאת הרף לזכאות לקבלת סיוע בשכר דירה למשפחות גדולות
משפחה שהכנסותיה צריכות לספק למעט נפשות שונה ממשפחה עם אותה הכנסה והיא צריכה לספק להרבה נפשות. בלתי סביר ולא שויוני לקבוע אותו רף לזכאות כאשר כל ילד נוסף צריך לאכול וללמוד, ולא רק לדור בבית. לפיכך יש להוסיף אפשרויות לרף שונה עבור כל תוספת ילד במשפחה ולא להסתפק בשלוש קטגוריות: בילד 1, 2-3 ילדים ו4 או יותר.
כארגונים העוסקים בשינוי מדיניות חשוב לנו להביא עמדתנו לפיה מענה ראוי לדיור בכלל ובחברה הערבית בפרט תהיה בבניית דיור ציבורי בישובים ערבים ולא רק בסיוע בשכר דירה, מענה שהנו ראוי ויסודי הרבה יותר. בפרט אין לראות במיקוד שלנו בסיוע בשכר דירה משום הפחתת החשיבות שיש בעינינו לבניית דיור ציבורי.
בכבוד רב,
בקי כהן קשת, עו"ד, קול רבני לזכויות אדם
אמיר בשאראת, עו"ד, הוועד הארצי לראשי הרשויות הערבית
16.4.2023
___
דיור ציבורי, סיוע בשכר דירה, משרד השיכון, אוכלוסיה ערבית, חסמים