בסוף 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה הכריז משרד הפנים על מיזם שנועד לסייע למשפחות מוחלשות שסובלות מאי ביטחון תזונתי. בבסיסו של המיזם היתה חלוקה של 700 מיליון שקל למשפחות נזקקות באמצעות כרטיסים נטענים לרכישת מזון. הקריטריון לקבלת הסיוע היה זכאות שוטפת להנחה של 70% בארנונה, שהקנתה אוטומטית את הכרטיס. אזרח שלא קיבל הנחה כזו באופן שוטף נדרש להגיש בקשה פרטנית ולהוכיח שהוא עומד במבחן הכנסה. הכסף למשפחות הנזקקות הועבר בשלוש פעימות, ובסך הכל קיבלה כל משפחה עד 7,200 שקל.
בניתוח של מקבלי הסיוע של המיזם בשנת 2020 נמצא בדיעבד כי לא היתה התאמה מספיק גבוהה בין מקבלי התווים לאוכלוסיה הסובלת מחוסר ביטחון תזונתי.
בימים אלו אישרה ממשלת ישראל מיליארד ₪ בשתי פעימות לסיוע לביטחון תזונתי באמצעות משרד הפנים. לאור הנ"ל אנו מציעים קריטריונים מותאמים יותר לחלוקת הכספים על מנת להבטיח ביטחון תזונתי לנזקקים ביותר:
מטרות ושיקולים:
1. לאפשר את חלוקת הכספים בפרק זמן שימנע אי ניצול כספים לתווי מזון.
2. צמצום הפערים בין הצורך לבין המענה.
3. התמודדות עם קשיי מיצוי זכויות בקהילות שונות כגון בדואים בנגב ופרטים מוחלשים (לדוגמא שתי משפחות עולות הדרות בדירה אחת)
4. התמודדות עם מחסור בכוח אדם ברשויות לצורך מיצוי זכויות.
הצעה ראשונה
1. יתווסף שלב מקדמי עם שני חלקים:
א. הסכום הכולל המיועד עבור תווי מזון יוקצה באופן יחסי לרשויות בהתאם למספר האנשים החיים בעוני הגרים בה. (כך כל רשות תדע איזה סכום יש לה לחלק ויובטח שגם רשויות שלא גובות ארנונה –יקבלו תווי מזון לאוכלוסייתה. עוד ניתן לדייק סעיף זה עבור רשויות גדולות שתהיה חלוקה פנימית לפי אזורים כגון מזרח ירושלים ומערב ירושלים)
ב. בהתאם לנתוני הביצוע של החלוקה בעת הקורנה, יאותרו רשויות בהן הפער בין אחוז האנשים החיים בעוני באותה רשות לבין אחוז שקבלו תווי המזון גדול מ- 15% (או מספר אחר בהתאם לרציונל שיוחלט לגביו ) ורשויות אילו יוכרו כ: "רשויות זכאיות לתמיכה במיצוי זכויות"
קריטריונים לחלוקה
2. קריטריון קיים במערכת: רשויות יחלקו עד 85 אחוזים מהסכום שהוקצה לרשות באמצעות קריטריון הנחה של 70% בארנונה (בגין הכנסה נמוכה או נזקקות)+ קשישים מקבלי השלמת הכנסה.
לחילופין - תהיה הרשות רשאית בתוך 30 יום לקבוע קריטריונים המתאימים יותר לתושבי אותה רשות, אשר יאושרו ברב קולות חברי מליאת הרשות המקומית. ובהיעדר מליאה כזו הקריטריון יקבע על ידי מנהל אגף הרווחה.
3. לפחות 15 אחוזים מהסכום שהוקצה לרשות המקומית יחולקו לאנשים המצויים בחוסר ביטחון תזונתי על פי המלצת הרווחה המקומית ( לרבות כח האדם הזמני הנוסף שהוקצב לה כמפורט להלן).
תמיכת ארצית ברשויות
4. משרד הפנים, באמצעות גוף מפעיל יחלק את הכרטיסים בהתאם לרשימות שיתקבלו מהרשויות המקומיות. רשויות שיוכרו כ'רשות זכאית לתמיכה במיצוי זכויות'- תקבל הקצאה זמנית של עובדים שישבו בלשכת הרווחה של הרשות המקומית ויסייעו לרשות במיצוי זכויות התושבים לקבלת תווי מזון.
הצעה שנייה
קריטריונים
1. קריטריון הקבלה האוטומטי יורחב: קריטריון הקבלה האוטומטי יינתן גם למקבלי קצבאות בהן יש מבחן הכנסה : הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה לזקנה ולשארים, השלמת הכנסה לקשיש, נכה נזזקק, קצבה לעולה חדש -המקבילים לקצבאות הבטחת הכנסה ולזקנה. קצבת נכות- כאשר המדובר במשק בית של יחיד או כאשר הנכה מקבל תוספת תלויים, קצבת שארים ואסיר ציון –כאשר הם משק בית של יחיד או כאשר מקבלים תוספת תלויים. ואולי גם מזונות (אם כי הרף עלה).
2. קבלת נתונים מביטוח הלאומי על זכאות על פי הקריטריונים הקיימים: ביטוח לאומי יעביר את הנתונים הכתובים בסעיף 1 לרשויות והם יכללו אוטומטית ברשימות הזכאים או סכום בגין תווי המזון יתווסף במישרין לסכום הקצבה. (דבר שיחסוך בירוקרטיה והוצאות)
3. לשם קביעת זכאות שאינה אוטומטית ירחיבו את סוגי ההכנסות שלא יכללו כהכנסות לצורך קבלת זכאות. ולפיכך לא יכללו בהכנסה:
א. קצבאות ביטוח לאומי שנועדו למטרה ייחודית: סיעוד, לימודים, ילד נכה, ניידות , שירותים מיוחדים ,סכומים לצורך שיקום, ניצולי שואה, לידה רב עוברית, יולדת נכה, דמי ליווי לעיוור, תרגום לחרש, מענק בר מצווה, חתונה .
ב. הכנסות שנועדו לרפואה או רווחה ובהן – סיוע בשכר דירה, סיוע ממשרד הרווחה או ממשרד העבודה, החזרים מקופות חולים וכו.
ג. קצבאות שאינן נכללות גם היום: תגמול מיוחד לחיילי מילואים ותגמול נוסף לחיילי מילואים, קצבת ילדים, קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק), קצבת שאירים, גמלת ילד נכה ומענקים שבחוקים שקבעו אותם נאמר במפורש שלא ייחשבו כהכנסה.
ד. כפי שקיים גם היום - דמי שכירות שמקבלים עבור השכרת דירה - עד לסכום דמי השכירות שמשלמים עבור הדירה שמתגוררים בה.
ה. כפי שקיים גם היום - מחצית מהכנסתם החודשית של ילדים שמתגוררים עם המחזיקים בנכס. לגבי ילד אחד בלבד, לא תובא בחשבון הכנסה חודשית עד 5,571.75 ₪ (גובה שכר המינימום).
מערך ארצי לקביעת זכאות לא אוטומטית
4. יוקם מערך ארצי לבחינת זכאות למי שאין זכאות אוטומטית על פי הכנסה. המערך יוסמך על פי חוק לקבל מידע אישי עבור פונים שיתנו הרשאה (לרבות בעל פה שיתועד) לקבלת מידע עבורם. המערך יקבל מידע מרשויות הרווחה, הביטוח הלאומי, משרד הפנים והרשויות המקומיות. המערך הארצי יקבל פניות באופן אישי, בטלפון ובאופן מקוון במגוון שפות. כמו כן יפנה באופן יזום לרשימות שיקבל מרשויות של מקבלי הנחה בגין נכות/ילד נכה/ניצולי שואה/פניות עו"ס. כל זאת לבדוק אם הם זכאים לתווים לאור סעיף 3. (יתכן ואם יהיה קושי משפטי- אז רצוי שהמערך יפעל תחת הביטוח הלאומי ואזי יוכל לקבל מידע בלי העברתו בין גוף למשנהו).
בברכה,
בקי כהן קשת, עו"ד
0558891058
___
ביטחון תזונתי, תווי מזון
בניתוח של מקבלי הסיוע של המיזם בשנת 2020 נמצא בדיעבד כי לא היתה התאמה מספיק גבוהה בין מקבלי התווים לאוכלוסיה הסובלת מחוסר ביטחון תזונתי.
בימים אלו אישרה ממשלת ישראל מיליארד ₪ בשתי פעימות לסיוע לביטחון תזונתי באמצעות משרד הפנים. לאור הנ"ל אנו מציעים קריטריונים מותאמים יותר לחלוקת הכספים על מנת להבטיח ביטחון תזונתי לנזקקים ביותר:
מטרות ושיקולים:
1. לאפשר את חלוקת הכספים בפרק זמן שימנע אי ניצול כספים לתווי מזון.
2. צמצום הפערים בין הצורך לבין המענה.
3. התמודדות עם קשיי מיצוי זכויות בקהילות שונות כגון בדואים בנגב ופרטים מוחלשים (לדוגמא שתי משפחות עולות הדרות בדירה אחת)
4. התמודדות עם מחסור בכוח אדם ברשויות לצורך מיצוי זכויות.
הצעה ראשונה
1. יתווסף שלב מקדמי עם שני חלקים:
א. הסכום הכולל המיועד עבור תווי מזון יוקצה באופן יחסי לרשויות בהתאם למספר האנשים החיים בעוני הגרים בה. (כך כל רשות תדע איזה סכום יש לה לחלק ויובטח שגם רשויות שלא גובות ארנונה –יקבלו תווי מזון לאוכלוסייתה. עוד ניתן לדייק סעיף זה עבור רשויות גדולות שתהיה חלוקה פנימית לפי אזורים כגון מזרח ירושלים ומערב ירושלים)
ב. בהתאם לנתוני הביצוע של החלוקה בעת הקורנה, יאותרו רשויות בהן הפער בין אחוז האנשים החיים בעוני באותה רשות לבין אחוז שקבלו תווי המזון גדול מ- 15% (או מספר אחר בהתאם לרציונל שיוחלט לגביו ) ורשויות אילו יוכרו כ: "רשויות זכאיות לתמיכה במיצוי זכויות"
קריטריונים לחלוקה
2. קריטריון קיים במערכת: רשויות יחלקו עד 85 אחוזים מהסכום שהוקצה לרשות באמצעות קריטריון הנחה של 70% בארנונה (בגין הכנסה נמוכה או נזקקות)+ קשישים מקבלי השלמת הכנסה.
לחילופין - תהיה הרשות רשאית בתוך 30 יום לקבוע קריטריונים המתאימים יותר לתושבי אותה רשות, אשר יאושרו ברב קולות חברי מליאת הרשות המקומית. ובהיעדר מליאה כזו הקריטריון יקבע על ידי מנהל אגף הרווחה.
3. לפחות 15 אחוזים מהסכום שהוקצה לרשות המקומית יחולקו לאנשים המצויים בחוסר ביטחון תזונתי על פי המלצת הרווחה המקומית ( לרבות כח האדם הזמני הנוסף שהוקצב לה כמפורט להלן).
תמיכת ארצית ברשויות
4. משרד הפנים, באמצעות גוף מפעיל יחלק את הכרטיסים בהתאם לרשימות שיתקבלו מהרשויות המקומיות. רשויות שיוכרו כ'רשות זכאית לתמיכה במיצוי זכויות'- תקבל הקצאה זמנית של עובדים שישבו בלשכת הרווחה של הרשות המקומית ויסייעו לרשות במיצוי זכויות התושבים לקבלת תווי מזון.
הצעה שנייה
קריטריונים
1. קריטריון הקבלה האוטומטי יורחב: קריטריון הקבלה האוטומטי יינתן גם למקבלי קצבאות בהן יש מבחן הכנסה : הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה לזקנה ולשארים, השלמת הכנסה לקשיש, נכה נזזקק, קצבה לעולה חדש -המקבילים לקצבאות הבטחת הכנסה ולזקנה. קצבת נכות- כאשר המדובר במשק בית של יחיד או כאשר הנכה מקבל תוספת תלויים, קצבת שארים ואסיר ציון –כאשר הם משק בית של יחיד או כאשר מקבלים תוספת תלויים. ואולי גם מזונות (אם כי הרף עלה).
2. קבלת נתונים מביטוח הלאומי על זכאות על פי הקריטריונים הקיימים: ביטוח לאומי יעביר את הנתונים הכתובים בסעיף 1 לרשויות והם יכללו אוטומטית ברשימות הזכאים או סכום בגין תווי המזון יתווסף במישרין לסכום הקצבה. (דבר שיחסוך בירוקרטיה והוצאות)
3. לשם קביעת זכאות שאינה אוטומטית ירחיבו את סוגי ההכנסות שלא יכללו כהכנסות לצורך קבלת זכאות. ולפיכך לא יכללו בהכנסה:
א. קצבאות ביטוח לאומי שנועדו למטרה ייחודית: סיעוד, לימודים, ילד נכה, ניידות , שירותים מיוחדים ,סכומים לצורך שיקום, ניצולי שואה, לידה רב עוברית, יולדת נכה, דמי ליווי לעיוור, תרגום לחרש, מענק בר מצווה, חתונה .
ב. הכנסות שנועדו לרפואה או רווחה ובהן – סיוע בשכר דירה, סיוע ממשרד הרווחה או ממשרד העבודה, החזרים מקופות חולים וכו.
ג. קצבאות שאינן נכללות גם היום: תגמול מיוחד לחיילי מילואים ותגמול נוסף לחיילי מילואים, קצבת ילדים, קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק), קצבת שאירים, גמלת ילד נכה ומענקים שבחוקים שקבעו אותם נאמר במפורש שלא ייחשבו כהכנסה.
ד. כפי שקיים גם היום - דמי שכירות שמקבלים עבור השכרת דירה - עד לסכום דמי השכירות שמשלמים עבור הדירה שמתגוררים בה.
ה. כפי שקיים גם היום - מחצית מהכנסתם החודשית של ילדים שמתגוררים עם המחזיקים בנכס. לגבי ילד אחד בלבד, לא תובא בחשבון הכנסה חודשית עד 5,571.75 ₪ (גובה שכר המינימום).
מערך ארצי לקביעת זכאות לא אוטומטית
4. יוקם מערך ארצי לבחינת זכאות למי שאין זכאות אוטומטית על פי הכנסה. המערך יוסמך על פי חוק לקבל מידע אישי עבור פונים שיתנו הרשאה (לרבות בעל פה שיתועד) לקבלת מידע עבורם. המערך יקבל מידע מרשויות הרווחה, הביטוח הלאומי, משרד הפנים והרשויות המקומיות. המערך הארצי יקבל פניות באופן אישי, בטלפון ובאופן מקוון במגוון שפות. כמו כן יפנה באופן יזום לרשימות שיקבל מרשויות של מקבלי הנחה בגין נכות/ילד נכה/ניצולי שואה/פניות עו"ס. כל זאת לבדוק אם הם זכאים לתווים לאור סעיף 3. (יתכן ואם יהיה קושי משפטי- אז רצוי שהמערך יפעל תחת הביטוח הלאומי ואזי יוכל לקבל מידע בלי העברתו בין גוף למשנהו).
בברכה,
בקי כהן קשת, עו"ד
0558891058
___
ביטחון תזונתי, תווי מזון