ראשית, אנו מברכים את משרד המשפטים וכותבי ההצעה על המעקב והביקורת אחר תחום נתוני אשראי בפרט ושוק האשראי בכלל בצפייה פני קדימה לקראת ההשלכות הכלכליות והחברתיות הנגזרות מהם.

כארגון, ליווינו את התגבשותו של חוק נתוני אשראי בכנסת. כמי שמפעילים מרכז למיצוי זכויות בחדרה לטובת אנשים החיים בעוני ומקבלים פונים רבים בענייני חובות אשראי, לרבות מהשוק האפור. חלקם הלא מבוטל של הפונים מופנה אלינו מלשכות ההוצאה לפועל.

להלן הערותינו על תזכיר החוק
1.קרן למודרי אשראי
א. כחלק משמעותי מבלימת ההלוואות בשוק האפור מאחד ואיזון שוק מאידך בצעד משלים של חקיקת החוק נתוני אשראי הוחלט על הקמת קרן למודרי אשראי. מטרת הקרן היא לבלום את ההלוואות בשוק האפור ולאפשר אפיק יציאה מהמלכוד לקבלת דירוג למודרים.

פרסום ועדת הכלכלה על חוק נתוני אשראי הכולל הסכמה לקרן של 50 מיליון:
https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Economics/News/Pages/pr_1403162.aspx

ב. ניסיון למכרז מול הבנקים לא צלח. הוחלט על הוצאת המכרז גם לגופים חוץ בנקאיים –אולם הדבר מתעכב. הודעת ועדת הכלכלה על גרירת הרגליים של האוצר בניגוד לסיכומים. והסכמה נוספת על הסיכומים, כולל של נציג האוצר
https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press17.07.17u.aspx
https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Economics/News/pages/pr_1707171.aspx

ג. ח"כ גפני-בהיותו יו"ר ועדת הכנסת-דרש להגדיל הקרן ל200 מיליון, במיוחד לאור מצב העסקים בעקבות משבר הקורונה. פרסום ועדת הכספים מדצמבר 2020 על הדרישה להגדלת הקרן מ50 ל200 מיליון:
https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press07122020l.aspx
הפרוטוקול מהישיבה:
https://www.nevo.co.il/law_word/law103/23_ptv_592601.doc

ד. היה ניסיון לבניית מודל הלוואות וקהל יעד למול "נושמים לרווחה" במשרד הרווחה, אולם הוא לא יצא לפועל.

ה. הקרן בנויה על החלק של המדינה המשמש שיפוי ומינוף של כספים מגופי הלוואה אזרחיים. לא נדרש סעיף תקציבי נוסף לעניין או הקצאות מידיות מתקציב המדינה.
לסיכום: כחלק מהמעקב אחר שוק האשראי, ראוי כי נציגי משרד המשפטים, משרד הכלכלה ומשרד האוצר יַתנו את הצעת החוק בהגדלת הסכום של הקרן ובהבטחת הוצאתה לפועל, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות הנמצאות בשיקום מוצלח של לשכות הרווחה.

2. אדם פרטי –
המעוניין בפעילות אישית למול המאגר, למשל: לדעת מה דירוג האשראי שלו, לבקש לצאת מהמאגר או לבקש כי נתוניו לא ישמשו לאיסוף סטטיסטי - סביר כי אינו יכול לעשות כן בכוחות עצמו. אדם בעל אמצעים, ככל הנראה בכל מקרה עובד עם מורשים אולם אדם החי בעוני המעוניין לתכנן את מהלכיו יאלץ לפנות במיוחד, ואז עולה החשש כי הטלת אגרה על מיופי כח בתשלום צפוי להיות מגולגל עליו.

3. השפעה על תקציב:
אם לא ימומנו מפקחים-מבקרים אזי אין טעם בחוק. יש לתקצב מפורשות את עלות מערך הבקרה והפיקוח. המצב בחוק אשראי הוגן והביקורת הרשמית (כמו למשל של מכון מחקר הכנסת) על הפיקוח הדליל המופעל בו –מראה אצת התוצאות אם לא יהיה תקצוב ו פיקוח משמעותי בחוק שלפנינו.

4. הגברת הפיקוח ומניעת חסיון לטובת הסתרת מידע (סעיף 58):

ראוי בהחלט כי החיסיון וסודיות יאוזנו, לדעתנו יש להוסיף כי יינתן המידע אם הוא רלוונטי לפיקוח שוק ההון. כפי הבנתנו הנש"מ (change) עוסקים למעשה במתן אשראי ויש קושי רב בפיקוח עליהם. ראוי לשקול הרחבת הפיקוח של חוק זה והחלתו גם על עבירות של מתן אשראי בריבית מעבר לחוק. לכל הפחות יש להוסיף חובה למסור מידע ולאפשר גישה למערכות המידע הממוחשבות במהלך החקירות, לפי חוק אשראי הוגן, תשנ"ג-1993.
5. לעניין חדלות פירעון ובתי משפט- לא ברור לנו איך ישוקללו כניסתו של אדם לחדלות ומתן הפטר- לאור התיקון.

בכבוד רב,
בקי כהן קשת, עו"ד
הרב קובי וייס

___
חוק נתוני אשראי, קרן מודרי אשראי, חובות, חדלות פרעון, הפטר