לכבוד
חבר הכנסת יוסף טייב
יו"ר וועדת החינוך
הפורום למאבק בעוני ורשת הפעילים לחיים בכבוד פועלים למען מדיניות הנאבקת בעוני ומאפשרת קיום בכבוד לאנשים החיים בעוני. כבוד יו"ר הוועדה נעתר לבקשה לקבוע דיון בנושא חשוב זה. לצערנו כאחד מכל חמישה ילדים בישראל מצוי בחוסר ביטחון תזונתי. משפחות רבות לא יכולות לתת לילדיהן מידי יום ארוחה מאוזנת וחמה. ארוחה חמה בבית ספר תורמת משמעותית לביטחון התזונתי ולרווחת הילד והמשפחה.
רקע
יש שלוש תכניות הזנה מרכזיות במערכת החינוך:
התכנית הראשונה היא מפעל ההזנה, ארוחה לפי חוק ארוחה יומית לתלמיד, שמיועדת לתלמידים ששוהים בבתי ספר ובגנים שיש בהם יום חינוך ארוך. לפי חוק, אלה בתי ספר וגנים באזורי פריפריה, באזורים מוחלשים. בסך הכול בשנת 2020 היו 190,000 תלמידים בתכנית הזאת, והתקציב שלה היה 228 מיליון שקל באותה שנה.
תכנית אחרת היא תכנית ניצנים. בתכנית ניצנים, המיועדת לצהרונים, גני ילדים וכיתות א'-ב', יש 240,000 תלמידים – זה למעשה בכל הרשויות המקומיות שהצטרפו לתכנית.
תכנית נוספת שמיועדת לאזורי פריפריה ואוכלוסיות מוחלשות היא תכנית מיל"ת, שבה היו 23,000 תלמידים ב2020.
בסך הכול מדובר על בסביבות 450,000 תלמידים שמקבלים הזנה במערכת החינוך. סך כול התקציב להזנה במערכת החינוך בשנת 2020 היה כ-650 מיליון שקל, כולל מפעל ההזנה, תכנית ניצנים ותכנית מיל"ת. התקצוב הנו בחסר משמעותי, ולפי חישוב יו"ר הוועדה מספיקה לערך לשלושה חודשים.
דו"ח המ.מ.מ. של הכנסת מדצמבר 2024 התייחס לסוגית ההזנה בזמן המלחמה. הדו"ח הציג נתונים על ישובים בהם היתה ירידה משמעותית במספר המנות שסופקו בתקופות שונות של המלחמה. כמו כן, עפ"י הדו"ח הפיילוט שהוצע כפתרון אפשרי על ידי משרד החינוך - לא הופעל. בנוסף, עת הגיעו כל יום רק חלק מהילדים ברוטציה - לא הוצע ליתר הילדים לבוא לקבל מזון, או לילד שהגיע - לקחת 2 מנות (אחת עבור היום למחרת).
ראוי כי משרד החינוך יוביל יצירת נוהל משותף עם משרד הרווחה, מרכז השלטון המקומי ופיקוד העורף, למצבי חירום המביאים להמשך ההזנה של ילדים בעיתות חירום.
נוהל זה צריך לדעתנו להתייחס למספר נקודות:
1. נוהל מודולרי עם חלופות למצבי חירום מסוגים שונים.
2. נוהל מודולרי לרשויות שונות ואף לבתי ספר שונים, כאשר בתי הספר מראש יבחרו באופן התואם לצרכיהם ויכולותיהם.
3. החלת הפעלת הנוהל בטרם מתקיים מצב חירום ברמת הרשות וברמה הבית ספרית ואף כיתתית (איסוף מידע, בחירת מסלול, שיתוף תלמידים וועדי הורים...).
4. איסוף מידע על צרכים: כך לדוגמא כל מורה, גם בשוטף וגם בעת חירום, יאסוף מידע על תלמידים הזקוקים לארוחה חמה.
5. איסוף מידע על משאבים: כך לדוגמא רשות תאתר משאבים פנימיים, עמותות ומתנדבים העומדים לרשותה לנושא (לדוגמא מערך המחלק לקשישים יוכל לחלק גם לילדים), תמפה מרחבים שונים (ממוגנים למלחמה, פארקים למחלה...) בהם ניתן ולהשתמש כנקודות מפגש או חלוקה.
6. בדיקה מול הספקים על אופציות גמישות (לדוגמא אפשרות להקפיא מנות/לשנות תפריטים) ובדיקת חלופות מלאות/חלקיות (לדוגמא במקרה של מפעל שניזוק, שתהיה לכל הפחות הספקה של פירות וירקות מהצלה...).
7. אפשרויות שונות לשילוב אוכל עם מענים נוספים, לדוגמא מפגשים חברתיים עם מזון - לא בבית ספר ולפי כתות, אלא במקלטים ציבוריים ברחובות שונים בקרבת התלמידים, או במועצה איזורית - התכנסות ישובית עם מורה בכל ישוב במקום ממוגן/מתאים.
8. יצירת מנגנון היזון חוזר ובקרה, לדוגמא תלמידים/הורים יוכלו לאשר שקיבלו/שצריכים. (לדוגמא נוהל למורה שמדבר עם כל תלמיד לפחות פעם בשבוע, ועם תלמידים נזקקים בהיקף רחב יותר, לדוגמא אפליקציה).
ראוי להרחיב את מפעל ההזנה באופן שיהיה אוניברסאלי ויחול על כלל התלמידים.
מתוך הנחה כי יש לתעדף את המשאב, או לפחות להציע מנגנון להחלת ההרחבה, אנו מציעים כי המיזם יוחל ברשויות העניות, באמצעות ביטול המאצ'ינג - רשויות ושכונות באשכולות 1-4 או לפי מדד הטיפוח, שם יש במיזם הצורך הגדול ביותר על מנת להבטיח ארוחה חמה ומזינה לתלמידים, ודווקא שם אין בידי ההורים לשלם.
יצוין עוד כי גם ראוי לבחון את אופן הפעלת המיזם, על מנת להגדיל את ההשפעה החינוכית וניצול המזון. רצוי ליצור חלופות ושיח של הגורמים השונים בגן ובבית הספר. כך לדוגמא אפשר לתת את המזון לא בחמגשיות אלא במיכלים כמו בגנים, אפשרות לשיתוף התלמידים בבניית התפריטים, הגדלת האפשרויות להכנה קהילתית של מזון, שת"פ עם גופים העוסקים בהצלת פירות וירקות וכו'.
ניתן ורצוי לשלב גם עם פעילות של משרד הבריאות ומשרד החקלאות (כך לדוגמא שיעורים על תזונה, גינה קהילתית וכו' יכולים להיות חלק מתוכנית ההזנה בבית הספר).
בקי כהן קשת, עו"ד
הפורום למאבק בעוני
___
מפעל הזנה, משרד החינוך, מפעל ההזנה, ניצנים, מיל"ת, פורום למאבק בעוני
חבר הכנסת יוסף טייב
יו"ר וועדת החינוך
הפורום למאבק בעוני ורשת הפעילים לחיים בכבוד פועלים למען מדיניות הנאבקת בעוני ומאפשרת קיום בכבוד לאנשים החיים בעוני. כבוד יו"ר הוועדה נעתר לבקשה לקבוע דיון בנושא חשוב זה. לצערנו כאחד מכל חמישה ילדים בישראל מצוי בחוסר ביטחון תזונתי. משפחות רבות לא יכולות לתת לילדיהן מידי יום ארוחה מאוזנת וחמה. ארוחה חמה בבית ספר תורמת משמעותית לביטחון התזונתי ולרווחת הילד והמשפחה.
רקע
יש שלוש תכניות הזנה מרכזיות במערכת החינוך:
התכנית הראשונה היא מפעל ההזנה, ארוחה לפי חוק ארוחה יומית לתלמיד, שמיועדת לתלמידים ששוהים בבתי ספר ובגנים שיש בהם יום חינוך ארוך. לפי חוק, אלה בתי ספר וגנים באזורי פריפריה, באזורים מוחלשים. בסך הכול בשנת 2020 היו 190,000 תלמידים בתכנית הזאת, והתקציב שלה היה 228 מיליון שקל באותה שנה.
תכנית אחרת היא תכנית ניצנים. בתכנית ניצנים, המיועדת לצהרונים, גני ילדים וכיתות א'-ב', יש 240,000 תלמידים – זה למעשה בכל הרשויות המקומיות שהצטרפו לתכנית.
תכנית נוספת שמיועדת לאזורי פריפריה ואוכלוסיות מוחלשות היא תכנית מיל"ת, שבה היו 23,000 תלמידים ב2020.
בסך הכול מדובר על בסביבות 450,000 תלמידים שמקבלים הזנה במערכת החינוך. סך כול התקציב להזנה במערכת החינוך בשנת 2020 היה כ-650 מיליון שקל, כולל מפעל ההזנה, תכנית ניצנים ותכנית מיל"ת. התקצוב הנו בחסר משמעותי, ולפי חישוב יו"ר הוועדה מספיקה לערך לשלושה חודשים.
דו"ח המ.מ.מ. של הכנסת מדצמבר 2024 התייחס לסוגית ההזנה בזמן המלחמה. הדו"ח הציג נתונים על ישובים בהם היתה ירידה משמעותית במספר המנות שסופקו בתקופות שונות של המלחמה. כמו כן, עפ"י הדו"ח הפיילוט שהוצע כפתרון אפשרי על ידי משרד החינוך - לא הופעל. בנוסף, עת הגיעו כל יום רק חלק מהילדים ברוטציה - לא הוצע ליתר הילדים לבוא לקבל מזון, או לילד שהגיע - לקחת 2 מנות (אחת עבור היום למחרת).
ראוי כי משרד החינוך יוביל יצירת נוהל משותף עם משרד הרווחה, מרכז השלטון המקומי ופיקוד העורף, למצבי חירום המביאים להמשך ההזנה של ילדים בעיתות חירום.
נוהל זה צריך לדעתנו להתייחס למספר נקודות:
1. נוהל מודולרי עם חלופות למצבי חירום מסוגים שונים.
2. נוהל מודולרי לרשויות שונות ואף לבתי ספר שונים, כאשר בתי הספר מראש יבחרו באופן התואם לצרכיהם ויכולותיהם.
3. החלת הפעלת הנוהל בטרם מתקיים מצב חירום ברמת הרשות וברמה הבית ספרית ואף כיתתית (איסוף מידע, בחירת מסלול, שיתוף תלמידים וועדי הורים...).
4. איסוף מידע על צרכים: כך לדוגמא כל מורה, גם בשוטף וגם בעת חירום, יאסוף מידע על תלמידים הזקוקים לארוחה חמה.
5. איסוף מידע על משאבים: כך לדוגמא רשות תאתר משאבים פנימיים, עמותות ומתנדבים העומדים לרשותה לנושא (לדוגמא מערך המחלק לקשישים יוכל לחלק גם לילדים), תמפה מרחבים שונים (ממוגנים למלחמה, פארקים למחלה...) בהם ניתן ולהשתמש כנקודות מפגש או חלוקה.
6. בדיקה מול הספקים על אופציות גמישות (לדוגמא אפשרות להקפיא מנות/לשנות תפריטים) ובדיקת חלופות מלאות/חלקיות (לדוגמא במקרה של מפעל שניזוק, שתהיה לכל הפחות הספקה של פירות וירקות מהצלה...).
7. אפשרויות שונות לשילוב אוכל עם מענים נוספים, לדוגמא מפגשים חברתיים עם מזון - לא בבית ספר ולפי כתות, אלא במקלטים ציבוריים ברחובות שונים בקרבת התלמידים, או במועצה איזורית - התכנסות ישובית עם מורה בכל ישוב במקום ממוגן/מתאים.
8. יצירת מנגנון היזון חוזר ובקרה, לדוגמא תלמידים/הורים יוכלו לאשר שקיבלו/שצריכים. (לדוגמא נוהל למורה שמדבר עם כל תלמיד לפחות פעם בשבוע, ועם תלמידים נזקקים בהיקף רחב יותר, לדוגמא אפליקציה).
ראוי להרחיב את מפעל ההזנה באופן שיהיה אוניברסאלי ויחול על כלל התלמידים.
מתוך הנחה כי יש לתעדף את המשאב, או לפחות להציע מנגנון להחלת ההרחבה, אנו מציעים כי המיזם יוחל ברשויות העניות, באמצעות ביטול המאצ'ינג - רשויות ושכונות באשכולות 1-4 או לפי מדד הטיפוח, שם יש במיזם הצורך הגדול ביותר על מנת להבטיח ארוחה חמה ומזינה לתלמידים, ודווקא שם אין בידי ההורים לשלם.
יצוין עוד כי גם ראוי לבחון את אופן הפעלת המיזם, על מנת להגדיל את ההשפעה החינוכית וניצול המזון. רצוי ליצור חלופות ושיח של הגורמים השונים בגן ובבית הספר. כך לדוגמא אפשר לתת את המזון לא בחמגשיות אלא במיכלים כמו בגנים, אפשרות לשיתוף התלמידים בבניית התפריטים, הגדלת האפשרויות להכנה קהילתית של מזון, שת"פ עם גופים העוסקים בהצלת פירות וירקות וכו'.
ניתן ורצוי לשלב גם עם פעילות של משרד הבריאות ומשרד החקלאות (כך לדוגמא שיעורים על תזונה, גינה קהילתית וכו' יכולים להיות חלק מתוכנית ההזנה בבית הספר).
בקי כהן קשת, עו"ד
הפורום למאבק בעוני
___
מפעל הזנה, משרד החינוך, מפעל ההזנה, ניצנים, מיל"ת, פורום למאבק בעוני