ב2016 בכפוף לחקיקת חוק נתוני אשראי נקבע על הקמת קרן יעודית למודרי אשראי בסף 50 מיליון שקלים.
הקרן לא פועלת עד היום.
אנו דורשים:
1. להקים את הקרן לאלתר ולהגדיל את הסכום שלה ל200 מיליון שקלים לפחות, כפי שדרשה ועדת הכספים בדיון בדצמבר 2020.
2. הפעלת הקרן האופן שיאפשר:
א. הלוואות לאוכלוסיות המוחלשות והמודרות לקבלת ההלוואות מצד אחד,
ב. לחלץ את המשפחות שמסובכות עם השוק האפור ולמנוע צורך בכניסה לשוק האפור מחוסר ברירה.
ההחלטה על הקמת הקרן:
חוק נתוני אשראי תשע"ו-2016 התקבל בשנת 2016. החקיקה יוצרת מצב שבו לכל אזרח יהיה דירוג אשראי שישפיע על תנאי ההלואות שלו. במהלך החקיקה נתנה דעתה וועדת הכלכלה על כל המוגדרים מודרי אשראי המונים מעל מיליון וחצי איש שינזקו מהחוק.
עלו הצעות שונות להגן עליהם ולתת להם פתרונות. לבסוף הסכימה הוועדה לוותר על הגנתם במסגרת החוק ולהעביר את החוק כלשונו כנגד הבטחה מפורשת משר האוצר, משה כחלון, להקים קרן מיוחדת, "הקרן למודרי אשראי" שיהו בה 50 מיליון שקלים שימונפו להלוואות למודרי האשראי בסכומים של כ150-200 מיליון שקלים. הקרן תשמש כערבות מדינה ויכולת מינוף של הלואות על ידי הבנקים.
ההודעה הרשמית על הקמת הקרן:
מצב הקרן כיום:
מאז ועד היום לא הוקמה הקרן. האוצר לא מתכחש להתחייבות אולם פועל בכל דרך למנוע את הקמת הקרן ותפקודה. לאחר 4 שנים וקריאות חוזרות ונשנות מצד הוועדה הוציא האוצר מכרז לבנקים – שנכשל. אף בנק לא ניגש למכרז.
בדיון שהתקיים בעניין בוועדת הכספים בדצמבר 2020 טען האוצר כי הוא פועל להוציא מכרז לגופים חוץ בנקאיים.
יש לציין כי גופים אלו הם עצמם נושקים לפעילות שוק אפור. הריביות בהם גבוהות מאוד, ואין רגולציה על פעילותם. מסמכים של מכון מחקר הכנסת מציינים כי יש רק 6 רגולטורים על מעל 2,400 נשמי"ם (נותני שירות מטבע), כך שחלקם למעשה נותן ריביות הגבוהות מחוק אשראי הוגן בהעדר פיקוח.
בדיון בוועדת הכספים התברר כי תקופת הקורונה האיצה והרעה מאוד את מצב ההלוואות בשוק האפור וכי יש צורך דחוף בפתרון.
יו"ר הועדה דאז, משה גפני, דרש מהאוצר להגדיל את הקרן ל200 מיליון שקלים ולתת תשובות מהירות. נכון להיום לא התקבלה תשובת האוצר לוועדה.
המשמעות להעדר הקרן כיום:
ב2016 הוצגו נתונים לפיהם בישראל יש כמיליון וחצי אנשים, שאינם יכולים לקבל אשראי מהבנקים. בנוסף, יש כ- 400 אלף בעלי חשבון בבנק הדואר בלבד, שלא מאפשר אשראי. הנתונים מהעולם מראים שכ-60% מבקשות האשראי של המעמד הנמוך, נדחות. המשמעות: כרבע מהישראלים לא יכולים לקבל הלוואות.
המענה לישראלים הללו הוא בשוק האפור, האשראי החוץ בנקאי. בעשור האחרון ישנן חברות עם רישיון למתן הלוואות. הן מייצרות שוק פרוע, שמשדל את הישראלים לקחת הלוואות. מאז 2008, אחרי אישור חוק הלוואות חוץ בנקאיות ולאחר חקיקת חוק אשראי הוגן והפיקוח על שירותים פיננסיים, קיימים למעלה מ2,400 גופים מוכרים, הנותנים הלוואות בריביות של קרוב ל30 אחוזים. הרגולציה כמעט אינה קיימת בפועל, וחלקם אף פועל כשוק אפור לכל דבר. שוק ההלוואות עומד על למעלה מ600 מיליארדי שקלים, נתון זה רק יכול לרמז על מצב ההלוואות בשוק האפור.
כיום, הפתרון היחיד למודרי אשראי, גם כאשר מדובר בהלוואת גישור קצרה, הוא לקחת הלוואות בשוק אפור-שחור. הם נקלעים לסחרור למול ארגוני פשיעה, שגובים ריביות במאות אחוזים.
שירותי הרווחה וכן גופי חברה אזרחית אינם מסוגלים לעזור למשפחות שנקלעו לשוק האפור, וכמובן שחובות אלו אינם מוכרים כהוצאה מוכרת.
יצוין כי המדינה נכשלת כשלון מכפיר בהתמודדות עם השוק האפור בכל הרמות: אין פעילות משמעותית ומספקת של בטחון פנים. המשרד מודע ומפרסם באופן רשמי שהשוק האפור מבוסס על פעילות ארגוני פשע התומכים בפשיעה עד כדי סיוע בטרור, וכי ההלוואות משמשות כלי לחץ לגיוס צעירים לארגוני הפשע.(20 אחוז מבני הנוער שעמותת על"ם מסייעת להם מסובכים עם חובות לשוק האפור). בנוסף, אין פעילות מספקת למניעת הלבנת הון של גופים אלו. מכאן שהמדינה אחראית בצורה ישירה לתופעת השוק האפור ודוחפת את התושבים היותר חלשים לבור שאין ממנו תקומה.
העדר קיומה של הקרן מגדיל בכל יום את מספר המשפחות שנופלות קרבן להלוואות עם ריביות בלתי אפשריות (המגיעות במהירות למאות אחוזים בשנה) ונתונות לפחד ואיומים משתקים.
כשהלווים מגיעים למבוי סתום, הם עלול לסיים בפשיטת רגל מוחלטת, בבריחה והתנתקות מהמשפחה, בהתאבדות (כפי שקרה למשה סילמן ז"ל) או פגיעה פיזית חמורה עד מוות.
חלק משמעותי מהפשיעה ופגיעה באזרחים, במיוחד במגזר הערבי, קשור לגבייה של חובות בשוק האפור.
במגזר הערבי היכולת לקבל הלוואות נמוכה במיוחד. רק 2 אחוזים ממקבלי המשכנתאות בישראל הם ממגזר זה.
ככלל, ככל שהמשפחות נמצאות בעשירונים היותר נמוכים, הפגיעה שלהם מהמצב גדולה יותר.
דרישתנו היא:
1. להקים את הקרן לאלתר ולהגדיל את הסכום שלה ל200 מיליון שקלים לפחות.
2. ביצוע מידי, באופן שהפעלתה צפויה לאפשר לאוכלוסיות המוחלשות והמודרות - נגישות גבוהה לקבלת ההלוואות מצד אחד, ולחלץ את מי שכבר מסובכות עם השוק האפור.
___
קרן מודרי אשראי, שוק אפור
הקרן לא פועלת עד היום.
אנו דורשים:
1. להקים את הקרן לאלתר ולהגדיל את הסכום שלה ל200 מיליון שקלים לפחות, כפי שדרשה ועדת הכספים בדיון בדצמבר 2020.
2. הפעלת הקרן האופן שיאפשר:
א. הלוואות לאוכלוסיות המוחלשות והמודרות לקבלת ההלוואות מצד אחד,
ב. לחלץ את המשפחות שמסובכות עם השוק האפור ולמנוע צורך בכניסה לשוק האפור מחוסר ברירה.
ההחלטה על הקמת הקרן:
חוק נתוני אשראי תשע"ו-2016 התקבל בשנת 2016. החקיקה יוצרת מצב שבו לכל אזרח יהיה דירוג אשראי שישפיע על תנאי ההלואות שלו. במהלך החקיקה נתנה דעתה וועדת הכלכלה על כל המוגדרים מודרי אשראי המונים מעל מיליון וחצי איש שינזקו מהחוק.
עלו הצעות שונות להגן עליהם ולתת להם פתרונות. לבסוף הסכימה הוועדה לוותר על הגנתם במסגרת החוק ולהעביר את החוק כלשונו כנגד הבטחה מפורשת משר האוצר, משה כחלון, להקים קרן מיוחדת, "הקרן למודרי אשראי" שיהו בה 50 מיליון שקלים שימונפו להלוואות למודרי האשראי בסכומים של כ150-200 מיליון שקלים. הקרן תשמש כערבות מדינה ויכולת מינוף של הלואות על ידי הבנקים.
ההודעה הרשמית על הקמת הקרן:
מצב הקרן כיום:
מאז ועד היום לא הוקמה הקרן. האוצר לא מתכחש להתחייבות אולם פועל בכל דרך למנוע את הקמת הקרן ותפקודה. לאחר 4 שנים וקריאות חוזרות ונשנות מצד הוועדה הוציא האוצר מכרז לבנקים – שנכשל. אף בנק לא ניגש למכרז.
בדיון שהתקיים בעניין בוועדת הכספים בדצמבר 2020 טען האוצר כי הוא פועל להוציא מכרז לגופים חוץ בנקאיים.
יש לציין כי גופים אלו הם עצמם נושקים לפעילות שוק אפור. הריביות בהם גבוהות מאוד, ואין רגולציה על פעילותם. מסמכים של מכון מחקר הכנסת מציינים כי יש רק 6 רגולטורים על מעל 2,400 נשמי"ם (נותני שירות מטבע), כך שחלקם למעשה נותן ריביות הגבוהות מחוק אשראי הוגן בהעדר פיקוח.
בדיון בוועדת הכספים התברר כי תקופת הקורונה האיצה והרעה מאוד את מצב ההלוואות בשוק האפור וכי יש צורך דחוף בפתרון.
יו"ר הועדה דאז, משה גפני, דרש מהאוצר להגדיל את הקרן ל200 מיליון שקלים ולתת תשובות מהירות. נכון להיום לא התקבלה תשובת האוצר לוועדה.
המשמעות להעדר הקרן כיום:
ב2016 הוצגו נתונים לפיהם בישראל יש כמיליון וחצי אנשים, שאינם יכולים לקבל אשראי מהבנקים. בנוסף, יש כ- 400 אלף בעלי חשבון בבנק הדואר בלבד, שלא מאפשר אשראי. הנתונים מהעולם מראים שכ-60% מבקשות האשראי של המעמד הנמוך, נדחות. המשמעות: כרבע מהישראלים לא יכולים לקבל הלוואות.
המענה לישראלים הללו הוא בשוק האפור, האשראי החוץ בנקאי. בעשור האחרון ישנן חברות עם רישיון למתן הלוואות. הן מייצרות שוק פרוע, שמשדל את הישראלים לקחת הלוואות. מאז 2008, אחרי אישור חוק הלוואות חוץ בנקאיות ולאחר חקיקת חוק אשראי הוגן והפיקוח על שירותים פיננסיים, קיימים למעלה מ2,400 גופים מוכרים, הנותנים הלוואות בריביות של קרוב ל30 אחוזים. הרגולציה כמעט אינה קיימת בפועל, וחלקם אף פועל כשוק אפור לכל דבר. שוק ההלוואות עומד על למעלה מ600 מיליארדי שקלים, נתון זה רק יכול לרמז על מצב ההלוואות בשוק האפור.
כיום, הפתרון היחיד למודרי אשראי, גם כאשר מדובר בהלוואת גישור קצרה, הוא לקחת הלוואות בשוק אפור-שחור. הם נקלעים לסחרור למול ארגוני פשיעה, שגובים ריביות במאות אחוזים.
שירותי הרווחה וכן גופי חברה אזרחית אינם מסוגלים לעזור למשפחות שנקלעו לשוק האפור, וכמובן שחובות אלו אינם מוכרים כהוצאה מוכרת.
יצוין כי המדינה נכשלת כשלון מכפיר בהתמודדות עם השוק האפור בכל הרמות: אין פעילות משמעותית ומספקת של בטחון פנים. המשרד מודע ומפרסם באופן רשמי שהשוק האפור מבוסס על פעילות ארגוני פשע התומכים בפשיעה עד כדי סיוע בטרור, וכי ההלוואות משמשות כלי לחץ לגיוס צעירים לארגוני הפשע.(20 אחוז מבני הנוער שעמותת על"ם מסייעת להם מסובכים עם חובות לשוק האפור). בנוסף, אין פעילות מספקת למניעת הלבנת הון של גופים אלו. מכאן שהמדינה אחראית בצורה ישירה לתופעת השוק האפור ודוחפת את התושבים היותר חלשים לבור שאין ממנו תקומה.
העדר קיומה של הקרן מגדיל בכל יום את מספר המשפחות שנופלות קרבן להלוואות עם ריביות בלתי אפשריות (המגיעות במהירות למאות אחוזים בשנה) ונתונות לפחד ואיומים משתקים.
כשהלווים מגיעים למבוי סתום, הם עלול לסיים בפשיטת רגל מוחלטת, בבריחה והתנתקות מהמשפחה, בהתאבדות (כפי שקרה למשה סילמן ז"ל) או פגיעה פיזית חמורה עד מוות.
חלק משמעותי מהפשיעה ופגיעה באזרחים, במיוחד במגזר הערבי, קשור לגבייה של חובות בשוק האפור.
במגזר הערבי היכולת לקבל הלוואות נמוכה במיוחד. רק 2 אחוזים ממקבלי המשכנתאות בישראל הם ממגזר זה.
ככלל, ככל שהמשפחות נמצאות בעשירונים היותר נמוכים, הפגיעה שלהם מהמצב גדולה יותר.
דרישתנו היא:
1. להקים את הקרן לאלתר ולהגדיל את הסכום שלה ל200 מיליון שקלים לפחות.
2. ביצוע מידי, באופן שהפעלתה צפויה לאפשר לאוכלוסיות המוחלשות והמודרות - נגישות גבוהה לקבלת ההלוואות מצד אחד, ולחלץ את מי שכבר מסובכות עם השוק האפור.
___
קרן מודרי אשראי, שוק אפור