בפרשתנו מתוארות שבע המכות הראשונות שניחתו על מצרים, בעקבות הסירוב של פרעה לשלח את בני ישראל. שמותיהן מהדהדים באזנינו מן המנייה הטקסית שלהן בליל הסדר: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד... כל מכה מביאה סבל קשה על כל המצרים. התיאור המפורט של כל מכה ומכה כמעט משכיח מאיתנו את הסיבה לאסונה של מצרים – הם משעבדים את בני ישראל, ומנהיגם פרעה מסרב לדרישתם של משה ואהרן לשחרר את העבדים העברים.
מה מטרתן של המכות? בראש ובראשונה, הן נועדו לשכנע את פרעה לשחרר את העם. אך אילו זו היתה המטרה הבלעדית, לא היה צורך במכות המשפיעות באופן קולקטיבי וגורף על כל העם המצרי. די היה להכות את פרעה וביתו לבדו, ולהותיר את העם הפשוט ללא פגע. במשטרים דמוקרטיים, כאשר העם יכול להשפיע על החלטות המנהיגות, מכות הניחתות על העם עשויות להביאו להפעיל לחץ כלפי מעלה ולשנות את המדיניות, אך בשלטון מלוכני כבמצרים נראה שאין לכך תוחלת.
אולי המכות מושתות על כלל המצרים כדי להענישם. בתחילת ספר שמות נראה שהמצרים ככלל התגייסו בחפץ לב להוציא לפועל את גזרותיו של פרעה (למעט צדיקות יוצאות דופן בדמות המיילדות ובתו של פרעה עצמו), ושיתפו פעולה עם תכניותיו המפלצתיות. על כן אפשר להצדיק את הסבל שהשית עליהם הקב"ה בדמות המכות, כעונש על חטאיהם.
לחלופין, אולי המכות הקולקטיביות נועדו להשפיע על התודעה של כל המצרים. ואכן, רגע לפני שיתחיל ברצף המכות, מגדיר הקב"ה במפורש מטרה נוספת, מעבר לשחרורם של בני ישראל: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם" (שמות ז, ה). מעבר לחילוץ של בני ישראל, הקב"ה רוצה להביא את המצרים לידיעה של גדולת ה'.
אם כן – ענישה או שינוי תודעה? מאי בינייהו (מה ביניהם)? כמה פסוקים בפרשתנו מציעים קצה חוט לפתרון. כאשר משה מגיע אל פרעה כדי להודיעו על בואה המתוכנן של מכת ברד, הוא מוסיף עצה והמלצה: "וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ" (שמות ט, יט). המקרא אף מוסיף ומספר: "הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יְהוָה מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים. וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר יְהוָה וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה." (שם, כ-כא). בד בבד עם האתראה על המכה הצפויה, משה מציע כיצד להינצל ממנה, עצה שבעזרתה ממלטים עבדי פרעה היראים את דבר ה' את רכושם מן הצרה.
וכך מפרש הרב חיים בן עטר: "ואם תאמר אם כן מה מכה זו עושה? הרי שלך לפניך, מה שהקדים ה' לומר לו שאין תכלית הכוונה במכות להרע אלא בעבור הראותו כחו הגדול וידו החזקה, ולזה הודיעו שיאסוף אדם ובהמה מן השדה. ועל כל פנים תעשה המכה רושם בהשחתה מה שהוא מחובר לארץ שכן כתיב 'וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר'" (אור החיים על אתר).
נראה אם כן שמעבר לשכנוע פרעה לשחרר את בני ישראל ממצרים, מטרת המכות המופנות כלפי העם המצרי כולו אינה ענישה, אלא שינוי תודעה לעבר ידיעת ה'. כך מוזהרים המצרים מבעוד מועד, לפני כל מכה ומכה, כדי לאפשר להם להיערך לקראתה. לפני מכת ברד משה אף מוסיף עצה פרקטית כיצד ניתן לצמצם את נזקיה. למרות השעבוד הממושך, העינוי ורצח התינוקות שחוללו המצרים – הקב"ה משתדל לצמצם את סבלם מן המכות. מדוע הוא עושה זאת? אולי משום שגם פשעים שמחולל עם שלם כנגד עם אחר אינם מצדיקים ענישה קולקטיבית – שהרי תמיד תפגע ענישה כזו גם בחפים מפשע, כולל תינוקות וילדים, קשישים וחולים, וסתם אנשים ונשים שלא לקחו חלק בעוולה.
שבת שלום.
-----------------------------------------------------------------------------------------------
סגלית אור היא רבה ישראלית, מרצה ומנחה ברחבי הצפון. גרה ופעילה במושב שורשים.
מה מטרתן של המכות? בראש ובראשונה, הן נועדו לשכנע את פרעה לשחרר את העם. אך אילו זו היתה המטרה הבלעדית, לא היה צורך במכות המשפיעות באופן קולקטיבי וגורף על כל העם המצרי. די היה להכות את פרעה וביתו לבדו, ולהותיר את העם הפשוט ללא פגע. במשטרים דמוקרטיים, כאשר העם יכול להשפיע על החלטות המנהיגות, מכות הניחתות על העם עשויות להביאו להפעיל לחץ כלפי מעלה ולשנות את המדיניות, אך בשלטון מלוכני כבמצרים נראה שאין לכך תוחלת.
אולי המכות מושתות על כלל המצרים כדי להענישם. בתחילת ספר שמות נראה שהמצרים ככלל התגייסו בחפץ לב להוציא לפועל את גזרותיו של פרעה (למעט צדיקות יוצאות דופן בדמות המיילדות ובתו של פרעה עצמו), ושיתפו פעולה עם תכניותיו המפלצתיות. על כן אפשר להצדיק את הסבל שהשית עליהם הקב"ה בדמות המכות, כעונש על חטאיהם.
לחלופין, אולי המכות הקולקטיביות נועדו להשפיע על התודעה של כל המצרים. ואכן, רגע לפני שיתחיל ברצף המכות, מגדיר הקב"ה במפורש מטרה נוספת, מעבר לשחרורם של בני ישראל: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם" (שמות ז, ה). מעבר לחילוץ של בני ישראל, הקב"ה רוצה להביא את המצרים לידיעה של גדולת ה'.
אם כן – ענישה או שינוי תודעה? מאי בינייהו (מה ביניהם)? כמה פסוקים בפרשתנו מציעים קצה חוט לפתרון. כאשר משה מגיע אל פרעה כדי להודיעו על בואה המתוכנן של מכת ברד, הוא מוסיף עצה והמלצה: "וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ" (שמות ט, יט). המקרא אף מוסיף ומספר: "הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יְהוָה מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים. וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר יְהוָה וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה." (שם, כ-כא). בד בבד עם האתראה על המכה הצפויה, משה מציע כיצד להינצל ממנה, עצה שבעזרתה ממלטים עבדי פרעה היראים את דבר ה' את רכושם מן הצרה.
וכך מפרש הרב חיים בן עטר: "ואם תאמר אם כן מה מכה זו עושה? הרי שלך לפניך, מה שהקדים ה' לומר לו שאין תכלית הכוונה במכות להרע אלא בעבור הראותו כחו הגדול וידו החזקה, ולזה הודיעו שיאסוף אדם ובהמה מן השדה. ועל כל פנים תעשה המכה רושם בהשחתה מה שהוא מחובר לארץ שכן כתיב 'וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר'" (אור החיים על אתר).
נראה אם כן שמעבר לשכנוע פרעה לשחרר את בני ישראל ממצרים, מטרת המכות המופנות כלפי העם המצרי כולו אינה ענישה, אלא שינוי תודעה לעבר ידיעת ה'. כך מוזהרים המצרים מבעוד מועד, לפני כל מכה ומכה, כדי לאפשר להם להיערך לקראתה. לפני מכת ברד משה אף מוסיף עצה פרקטית כיצד ניתן לצמצם את נזקיה. למרות השעבוד הממושך, העינוי ורצח התינוקות שחוללו המצרים – הקב"ה משתדל לצמצם את סבלם מן המכות. מדוע הוא עושה זאת? אולי משום שגם פשעים שמחולל עם שלם כנגד עם אחר אינם מצדיקים ענישה קולקטיבית – שהרי תמיד תפגע ענישה כזו גם בחפים מפשע, כולל תינוקות וילדים, קשישים וחולים, וסתם אנשים ונשים שלא לקחו חלק בעוולה.
שבת שלום.
-----------------------------------------------------------------------------------------------
סגלית אור היא רבה ישראלית, מרצה ומנחה ברחבי הצפון. גרה ופעילה במושב שורשים.